מה שהתחיל כבקשה שגרתית להחליף סוכריות בחנות ממתקים, הפך במהירות לאירוע אלים שהסתיים בהרשעה פלילית של אישה בת 60 עם מוגבלות תנועה. היא מואשמת שהפכה את מקל ההליכה שלה מעזר טיפולי לכלי תקיפה, כאשר המוכרת צעירה, סירבה להחליף לה סוכריות ללא קבלה.
על פי כתב האישום, לאחר הסירוב ניגשה הנאשמת לכניסה לחנות, נטלה לידיה את מקל ההליכה עמו הגיעה, ותקפה את המתלוננת שלא כדין, בכך שהכתה בה באמצעות ידיה ובאמצעות מקל ההליכה בפלג גופה העליון ובידה. כתב האישום תיאר כיצד לקוחה שהייתה בחנות ניסתה להניא את הנאשמת מהתקיפה, אך גם היא הותקפה באמצעות מקל ההליכה.
האלימות הופסקה רק לאחר התערבותם של שני עוברי אורח ואיש אבטחה שהרחיקו את הנאשמת מהמקום. הנאשמת הכחישה את רוב הטענות וטענה כי היא למעשה הקורבן. במענה המפורט שהגישה טענה כי "השאירה את הקולנועית בכניסה לחנות אך את מקל ההליכה לקחה עמה לתוך החנות", וכפרה בכך שתקפה את המתלוננת.
במהלך העדות טענה הנאשמת כי המתלוננת "עטפה אותי עם הגוף שלה, אני נפלתי על הקלנועית" וכי היא רק "הניפה את המקל באוויר כי חשבתי שיכו אותי". עוד טענה כי אביה של המתלוננת איים עליה ואמר "אני ארצח אותך". המתלוננת העידה כי ראתה את הנאשמת "הולכת גם לקלנועית שלה, שהייתה מחוץ לחנות באזור שם. "ממש לוקחת את המקל... לקחה את המקל הליכה שלה, והתחילה להרביץ לי", העידה המתלוננת.
בעדותה תיארה איך "ברחתי מהחנות, הולכת. היא רודפת אחריי. אני לא רואה איפה את רואה שאני הודפת אותה". המאבטח העיד כי "ראיתי את הנאשמת מרביצה באמצעות המקל לבעלת החנות שבמקביל דחפה אותה החוצה". עדותו נתמכה בסרטוני מצלמות האבטחה שהוצגו לבית המשפט.
בהודעתה למשטרה הודתה הנאשמת חלקית במעשיה כאשר אמרה: "אני הזזתי אותה עם המקל". עם זאת, בבית המשפט ניסתה לצמצם את גרסתה וטענה שרק הניפה את המקל "באוויר". השופט ציין כי "עדות הנאשמת לוותה בסתירות מהותיות ובהרחבות מאוחרות שלא הופיעו בהודעתה הראשונה. טענותיה בדבר תקיפה המונית ואיומים לא נתמכו בעדויות חיצוניות או מסמכים".
השופט דחה את טענות ההגנה, כולל טענות בדבר אכיפה בררנית ופגמים בחקירה. בפסק הדין נקבע כי "הנאשמת היא היחידה שנראית עושה שימוש במקל ההליכה ככלי תקיפה. חומרת התנהלותה מצדיקה העמדתה לדין חרף התנהגותם של אחרים".
השופט קבע כי "מכלול הראיות אני קובע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנאשמת תקפה את המתלוננת באמצעות מקל ההליכה, בלא הסכמתה ובלא הצדק חוקי". עוד ציין כי "השכל הישר מצביע על כך, כי הסירוב יצר אלימות וגם אם הייתה אמירה פוגעת המרמזת על גניבה כי הסוכריות לא נקנו שם, עדיין התגובה הקשה הייתה של הנאשמת".
התרעות פיקוד העורף