ואולם, לאחר שמיעת חלק ניכר מראיות התביעה, ומשעלו קשיים ראייתיים משמעותיים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרת הליך גישור, והנאשמים הורשעו על פי הודאתם אך בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, מבלי שיוחס להם שגרמו למות המנוח. עוד נקבע כי מעשיהם של מתפרעים יהודים אשר התריסו והשליכו אבנים זמן קצר קודם לכן, היוו טריגר למעשי הנאשמים, אשר פעלו ללא תכנון מוקדם משמעותי.
בית המשפט קבע כי קיימת חומרה רבה בכך שהעבירות בוצעו בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", בנסיבות של מעשה טרור, ומתוך מניע לאומי-גזעני. ימי "שומר החומות" היו ימים של הפרות סדר, התפרעויות אלימות ברחבי הארץ שכללו חסימות צירי תנועה, ושעה שהמדינה כולה בערה מבפנים ומבחוץ.
"העבירה הזאת בסוף, בנסיבות של מעשה טרור, מגיעה למקסימום 25 שנה. היה נכון יותר להעלות את זה לכיוון ה-20 שנה בעבירה כזאת, אבל למרות שאנחנו חושבים שבבתי המשפט היה הרבה יותר להחמיר, והרבה יותר נכון לתת פה הרתעה מוחלטת, גם התוצאה שהייתה לבסוף היא תוצאה חשובה, היא תוצאה מרתיעה. לא מספיק, אבל יש בה קצת הרתעה, כי מדובר פה על כמות, ואנחנו מצפים שלהבא, אני מקווים שלא יהיו עוד מקרים כאלה, אבל להבא צריך לדעת שכל מחבל שמצטרף לאירוע כזה, גם באופן ספונטני לכאורה, כמו שבאירוע הזה קרה, הוא ישלם על זה מחיר כבד וכשרוצחים בן אדם או שפוגעים בחיים של בן אדם או בביטחון של בן אדם, אין כזה דבר ספונטניות. צריך לקחת בחשבון שישלמו מחיר יקר".
אפי אחיו של יגאל יהושוע ז"ל: "אני קודם כל שמח שזה סוף סוף הגיע לסיומו, כל הנושא של הרצח של אחי, שכולם, בלי יוצא מן הכלל, קיבלו את עונשם, כל אחד בדרגתו הוא, ונצא לדרך חדשה, כל אחד אנחנו נעודד את המשפחה, את אימא, את האלמנה, ואני מקווה, בעזרת השם, שלא יהיו עוד דברים כאלה, בטוח לא בערים המעורבות. התחושה היא מאוד קשה. לא חיפשנו את העונש כמו לקבל או שהם יבינו ויפנימו שמה שהם עושים הוא מעשה לא נכון, הוא מעשה לא צודק".
"לא בעיר לוד, לא ברמלה, לא בעכו, לא בחיפה ולא בכל המקומות שבהם נמצאים ערבים, והם צריכים להיות ממש ממש כמו כולם, ולהיות כמו כל מי שצריך להתנהג בארץ ישראל, בחוקים של מדינת ישראל, ולא לעשות לעצמם דין כשקורה משהו מהצד השני שאמור להפריע להם. אז אני חושב שהצדק נעשה. אמנם עונשים יחסית מקלים, אבל זה היה המצב וזה מה שהיה. אני מקווה שלהבא כבר לא יהיו מקרים כאלה ויהיה שקט פה בלוד, ברמלה, בכל הערים, אולי נגיע כבר לאיזושהי דרך חדשה, ולא נצטרך להגיע למקומות האלו. אבל אח שלי בכל מקרה לא יחזור".
השופטים כתבו בגזר הדין: "קיימת חומרה רבה בכך שהעבירות בוצעו בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", בנסיבות של מעשה טרור, ומתוך מניע לאומי-גזעני. ימי "שומר החומות" היו ימים של הפרות סדר, התפרעויות אלימות ברחבי הארץ שכללו חסימות צירי תנועה, ושעה שהמדינה כולה בערה מבפנים ומבחוץ, ומשאבי כוחות הביטחון הוקצו לצרכי ההגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה. זאת בעת שהאוכלוסייה האזרחית של ערבים ויהודים כאחד הייתה נתונה גם למתקפת רקטות מרצועת עזה, ועל רקע אווירה לאומנית שעודדה פגיעה על רקע לאומני. בכך יש כדי להעלות את עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים".
"מעשים אלה הם חמורים באותה מידה, בין אם הם התבצעו על ידי ערבים נגד יהודים, ובין אם על ידי יהודים נגד ערבים. יש לתת את הדעת לכך שהעבירות בוצעו בתקופת מבצע "שומר חומות" בעת שאירעו הפרות סדר קשות ברחבי הארץ. בעקבות הגעת מתפרעים יהודים אשר התריסו כלפי הנאשמים ששהו במקום עבודתם באותה עת, קראו לעברם קריאת גנאי והשליכו לעברם ולעבר רכבים שחנו במקום חפצים שונים וגרמו נזק לרכביהם של הנאשמים 7-8, הנאשמים השליכו לעבר המתפרעים אבנים וחפצים שונים".
"מעשי הנאשמים בוצעו בסמוך למקום עבודתם, והם לא הגיעו למקום במיוחד במטרה לבצע את העבירות, המעשים לא תוכננו זמן רב מראש, אלא נעשו במסגרת התלהטות יצרים וכתגובה למעשי המתפרעים היהודים, אך זאת בידיעה ברורה שהפגיעה אינה במתפרעים היהודים עצמם, אלא ביהודים באשר הם. התכנון נעשה בסמוך לפני ביצוע העבירות, עת חברו יחד במטרה ליידות אבנים, הצטיידו באבנים (ממתחם גן האירועים שבו חלקם עבדו), התמקמו בזירה במקומות שונים והמתינו לכלי רכב שנוסעיהם יהודים. לכן, אין המדובר בתכנון מבעוד מועד, אך גם לא באירוע ספונטני לחלוטין".
משפחתו של יגאל ז"ל מיוצגת ומלווה על ידי עורכת הדין תמי גלנברג-לוי, מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים (סיוע לנפגעי עבירות המתה). אירינה יהושע, אלמנתו של יגאל ז"ל, אמרה לאחר הקראת גזר הדין כי "מצד אחד אני שמחה שזה נגמר, כי ההליך המשפטי היה ארוך, נורא ומתיש מאד עבורנו. אבל שום דבר לא ירפא את הכאב ולא יחזיר את יגאל. הענישה לא מספיקה, וההרגשה שלנו היא שבית המשפט הקל עם הרוצחים, וגזר ענישה שלא נותנת מספיק מקום לכאב שלנו".
התרעות פיקוד העורף