התכנית המושלמת שקרסה: שני עובדים מכרו רכב בשטחים ודיווחו כי נגנב

עובד שלא הסתפק ברכב שקיבל מהחברה רקם תוכנית ביחד עם חברו, השניים נסעו לאיו"ש ומכרו את הרכב בשטחים – אלא שהתסריט שדמיינו הסתיים אחרת לגמרי

מאיה כהן צילום: צילום עצמי
מחסום צבאי ביהודה ושומרון. ארכיון
מחסום צבאי ביהודה ושומרון. ארכיון | צילום: נאסר אישתיה, פלאש 90

תושב בית שמש, שקיבל מהחברה בה עבד רכב ניסאן, החליט שהוא רוצה שיחליפו לו אותו לרכב חדש ויחד עם עמיתו לחברה רקם תכנית שלדעתם הייתה מושלמת: למכור את הרכב ביו"ש ולדווח על גניבה מזויפת. בסופו של דבר זה נגמר באחרונה ב- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס של 5,000 שקל ופיצוי לחברה בסך 7,000 שקל ועל חברו נגזרו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס של 4,000 שקל ופיצוי לחברה בסך 6,000 שקל.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, קשרו קשר השניים שעבדו בחברה המספקת שירותים לעיריית בית שמש, למכור את רכב החברה בשטחי יהודה ושומרון ללא רשות החברה, ולדווח בכזב כי הרכב נגנב. השניים הוציאו את התכנית לפועל כאשר נסעו יחד לכיוון מעבר חשמונאים – האחד חיכה  ברכבו הפרטי והשני ברכב החברה.

בשעת צהרים, חצו את מעבר חשמונאים לכיוון יהודה ושומרון בשני כלי הרכב בצמוד זה לזה, תוך שיחה תכופה ביניהם. לאחר מכן מכרו את הרכב לאדם שזהותו לא ידועה למאשימה, ושניהם חזרו לישראל ברכב הפרטי. למחרת בבוקר דיווח בכזב למעסיקו ולמשטרה כי רכב החברה נגנב, לאחר שטען שלא מצא אותו במקום בו החנה אותו.

התביעה עמדה על חומרת העבירות וטענה כי למרות שלא נגרם נזק ישיר, פוטנציאל הנזק היה גדול עקב החשש מהקצאת משאבים לריק לחקירת תלונות השווא. כמו כן, נטען כי הנאשמים תכננו את העבירות באופן מתוחכם לצורך העשרה אישית, ופגעו בזכויות הקנייניות של החברה וביחסי האמון שבין עובד למעביד. התביעה סברה כי מתחם העונש ההולם בעניינו של מחזיק הרכב נע בין 5 חודשי עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, ובעניינו של חברו, בין מספר חודשי עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד פיצוי וענישה נלווית.

הסנגור של מחזיק הרכב טען כי הנאשם לא ביצע את העבירות מתוך מניע כלכלי והוא לא הפיק רווח, אלא קיווה שהגניבה תביא לכך שמעסיקו יעניק לו רכב חדש. עוד הדגיש את הודאת הנאשם, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, מצבו המשפחתי ומצבו התעסוקתי. בא כוחו של עמיתו טען כי חלקו היחסי בעבירות היה פחות מזה של חברו, שכן הרכב לא היה בבעלותו והוא לא הרוויח דבר מהעבירה. כמו כן הדגיש את נסיבות החיים הקשות של הנאשם.

השופט ביאלין אלעזר קבע כי העבירות חמורות ופוגעות בערכים של פגיעה בקניין, שלטון החוק ויחסי האמון שבין הרשויות לאזרחים. כמו כן, הוא ציין כי העבירות פוגעות בכלל הציבור ולא רק במתלוננים הספציפיים, מכיוון שהן מביאות לעלייה במחירי פוליסות הביטוח ופוגמות באמינות הרשות החוקרת.

השופט קבע מתחם עונש של מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות עד 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בשקלול כל הנסיבות, הוא זקף לזכות הנאשמים את נטילת האחריות, שיתוף הפעולה עם הרשויות, התסקירים החיוביים של שירות המבחן וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות.

תגיות:
רכב
/
יהודה ושומרון
/
הונאה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף