הכול התחיל לפני כשבועיים, לאחר חצות באותו לילה. תא מעצר 35 באגף 8 של כלא הדרים שיכן שלושה אסירים, ביניהם דוויט והאסיר הנוסף. ויכוח על תנאי המחייה בתא, שנשמע בהתחלה שגרתי, התפתח במהירות למשהו אחר לחלוטין. לפי עובדות כתב האישום, דוויט סטר תחילה לפניו של המתלונן. אבל זה היה רק הפתיח. הוא הרתיח מים בקומקום, פעולה שנמשכה מספר דקות ולאחר מכן שפך את המים הרותחים על פניו וצווארו של המתלונן.
האלימות לא נעצרה שם. בן אלמטה דוויט שבר מראה קטנה שהייתה בתא ובאמצעות השבר החד שרט את ידו הימנית של המתלונן מספר פעמים. הוא אף ניסה לשפוך מים רותחים נוספים על המתלונן. המתלונן, בניסיון נואש להגן על עצמו, תפס מברשת שיניים מחודדת וניסה לפגוע בה בגרונו וידו של התוקף. אבל מה שקרה בהמשך הוא אולי החלק החמור ביותר בכל האירוע.
במקום לנסות להרגיע את המצב, דוויט החל לאיים על המתלונן. הוא הבהיר לו שאם יקרא לסוהרים, יהרוג אותו. כדי להמחיש את האיום, הוא המשיך להרתיח מים בקומקום, תוך שהוא מאיים לשפוך אותם שוב על הקורבן. האיומים פעלו. המתלונן, פצוע ומכאובים, לא העז לקרוא לעזרה. הוא שכב בתא עם כוויות בפניו וצווארו, חתכים ושריטות, ממתין לבוקר. רק בשעה 5:40, כשהסוהרים הגיעו לספירת הבוקר השגרתית, התגלו החבלות.
הבדיקה הרפואית שנערכה להמתלונן גילתה כוויות בדרגה 1-2 בפניו ובצד שמאל של צווארו, חתך מעל עין ימין ושריטות שטחיות בידיו. הוא קיבל טיפול רפואי משירות בתי הסוהר, והמקרה דווח מיד למשטרה. התביעה טוענת שיש בידיה ראיות מוצקות. בראש ובראשונה - עדות המתלונן עצמו, שמתאר את האירוע ומצביע על דוויט כתוקף. לצד זה, גם שותף שלישי לתא, מעיד על האירוע ומצביע על הנאשם כמי ששפך את המים הרותחים ותקף בשבר המראה. בחקירותיו, דוויט בחר שלא לשתף פעולה. בחקירה הראשונה הוא הכחיש את האישומים או שמר על זכות השתיקה. בחקירה השנייה הוא שתק לחלוטין.
התביעה הגישה בקשה למעצר הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. בבקשה, התביעה טוענת למסוכנות קיצונית של הנאשם. הפרקליטות מדגישה שהנאשם תקף אדם זר לו לחלוטין, בגלל ויכוח טריוויאלי על תנאי מחייה. היא מצביעה על העובדה שהוא לא רק תקף באלימות קיצונית, אלא גם מנע מהקורבן לקבל טיפול רפואי באמצעות איומים.