בעתירה, שהוגשה באמצעות באי כוחו, מבקש אוריך מבית המשפט להוציא צו על תנאי נגד הפרקליטות, ולקבוע כי עד להכרעה בעתירה יעוכב הליך השימוע בעניינו. לדבריו, ללא קבלת כתב חשדות מפורט "נמנע ממנו לממש את זכותו לשימוע אפקטיבי", וכי מדובר ב"פגיעה בזכות ההיוועצות ובהגנה הוגנת".
בעקבות זאת, פנה אוריך לפרקליטות וביקש לקבל כתב חשדות מפורט או טיוטת כתב אישום וכן את חומרי החקירה הרלוונטיים. לדבריו, אף שהפרקליטות השיבה כי המכתב שנמסר לו עומד בדרישות הדין, רק בחודש ספטמבר 2025 הועברו אליו מלוא חומרי החקירה, וגם אז ללא פירוט החשדות.
בעתירה נטען כי התנהלות הפרקליטות מנוגדת להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיות פרקליט המדינה, המחייבות מסירת תשתית עובדתית מספקת לצורך קיום שימוע הוגן. עוד נטען כי קביעת מועד לשימוע לסוף אוקטובר, בלא שנמסר לו כתב חשדות מפורט, מהווה "פגיעה בזכות יסוד מהותית של הנאשם הפוטנציאלי להתגונן כראוי".
בנוסף, אוריך פנה לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי למנוע ממנו לחזור לעבודתו אצל ראש הממשלה נתניהו. בערר נכתב: ״בית המשפט העליון מתבקש לתקן עיוות דין מהותי: זכותו של יונתן אוריך לשוב לעבודתו לצד ראש הממשלה נתניהו לא יכולה להישלל ללא ראיות, ללא הצדקה וללא עילה שבדין״.
לעמדתו של אוריך, ״החלטת בית המשפט המחוזי יצרה תקדים שגוי ומסוכן: איסור עיסוק חסר כל בסיס ראייתי שהושת על אדם שעדיין נחשב לחשוד בלבד, ולא לנאשם״.