העותרים טוענים כי מדובר במינוי "המהווה הימור על ביטחון המדינה", וכי זיני "נעדר את הניסיון המקצועי והכישורים המתאימים לתפקיד ראש השירות". לדבריהם, מינויו של אדם שאינו בעל רקע מודיעיני או ניהולי רלוונטי הוא "חריגה רבתי ממתחם הסבירות" העלולה לפגוע באמון הציבור ובאמון עובדי השירות כלפי מי שעומד בראשו.
בעתירה נכתב כי הליך המינוי "החל בפיטורי ראש השירות הקודם, ונוהל על ידי גורם ממנה שהיה בניגוד עניינים מובנה", וכי ההחלטה למנות את זיני התקבלה "לאחר שיחה חפוזה", למרות העדר הניסיון הדרוש. העותרים מציינים כי נסיבות אלה, בצירוף "קשרים אישיים ופוליטיים" סביב המינוי, מצביעות על כך ש"הטעמים למינוי הם פוליטיים, אישיים ולא ענייניים".
בנוסף, נטען כי לזיני קיימים ניגודי עניינים מובנים הנוגעים למשפחתו הקרובה, באופן ש"לא ניתן לרפאם בשום הסדר", וכי עצם הצורך לקיים הסדר כזה "מטיל צל כבד על שאלת התאמתו לתפקיד". העותרים מזכירים כי גם הוועדה המייעצת למינויים בכירים ציינה שאין בסמכותה לבחון את כישוריו המקצועיים של המועמד, וכי נכתב בחוות דעתה ש"מן הראוי" יהיה שזיני יתפטר מתפקיד מסוים בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה.
"מדובר בתפקיד שאין לו אח ורע מבחינת סמכויותיו ורגישותו הציבורית", נכתב בעתירה. "דווקא בימים אלה, מהקשים והמאתגרים לביטחון ישראל ואזרחיה, הליך המינוי והמינוי לגופו רחוקים מאד מהסטנדרט המחמיר הנדרש".
בסיום העתירה מבקשים העותרים מבית המשפט לקבוע כי החלטת הממשלה למנות את זיני לראש השב"כ בטלה, ולחייב את קיום הליך בחירה חדש שיבטיח מינוי אדם בעל "ניסיון וכשירות מקצועית ואישית מתאימים לתפקיד".