על פי הכרעת הדין, ביטון, ששימשה בשנים 2017-2016 כמנהלת לקוחות עסקיים בסניף הבנק בבאר שבע, קיבלה טובות הנאה משלושה לקוחות קבועים בתמורה לפעולות שביצעה עבורם במסגרת תפקידה. בין טובות ההנאה שפורטו בכתב האישום ובפסק הדין: גופי תאורה, קונסולת משחקים מסוג פלייסטיישן, טלפון נייד, מקרר יוקרתי, רכב לשימושה במשך ארבעה חודשים, מזומנים בסכום עשרות אלפי שקלים ואף רכישת מוצרים ושירותים לבית מגוריה.
בהכרעת הדין צוין כי ביטון קיבלה מאחד הלקוחות גופי תאורה בשווי כ-4,200 שקלים, מכשיר פלייסטיישן בשווי 2,400 שקלים, טלפון נייד בשווי 4,600 שקלים, וכן 8,000 שקלים במזומן. בנוסף, ביקשה ממנו רכב לשימושה הפרטי במשך כארבעה חודשים. בהמשך, לפי הראיות, ביקשה מהלקוח לשלם 10,000 שקלים עבור פתיחת חשבון בנק מלקוח נוסף של הבנק ובמקרה נוסף נטלה שוחד מלקוח נוסף שכלל מזומן, טלפון נייד ומקרר.
התביעה טענה כי ביטון הייתה מודעת היטב לכך שהלקוחות מעניקים לה מתנות וכספים כדי שתטה חסד. "די בכך שאלה סברו כי לנאשמת יש יכולת להשפיע על מצבם בבנק כדי לבסס את עבירת השוחד", נכתב בסיכומי המדינה. עוד הודגש כי ביטון פעלה באופן עצמאי, יצרה לעצמה מעמד של גורם בעל השפעה, ולעיתים אף ביצעה פעולות ללא סמכות פורמלית, מתוך ידיעה שפעולותיה עשויות לשנות את מצבו הכלכלי של הלקוח בבנק.
במהלך המשפט טענה הנאשמת כי יש לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, כי לא נערכו עימותים בינה לעדים המרכזיים, וכי אחד מהלקוחות שהעיד נגדה פעל בתיאום עם גורמים בבנק כדי להפלילה. היא גם טענה שהחוקרים "ביקשו להציג אותה כדמות מרכזית בפרשה", אף שלדבריה לא היו לה גישה למסמכים רגישים או סמכות לקבל החלטות פיננסיות.
השופט ליבדרו דחה את טענותיה, וקבע כי מדובר בגרסה כבושה ומלאת סתירות. לדבריו, "הנאשמת מלאת טענות כרימון, אך מרביתן אינן נוגעות לליבת האישומים ואינן נתמכות בראיות". עוד ציין כי עדים רבים, ובהם לקוחות הבנק ועובדים לשעבר, סיפקו גרסה עקבית באשר ליחסיה האישיים של ביטון עם הלקוחות ולדרך שבה ביקשה מהם טובות הנאה. בית המשפט התרשם כי הנאשמת פעלה באופן מתמשך "מתוך אינטרס אישי, בניגוד גמור לערכי האמון והשירות הציבורי שעליהם מושתת תפקידה בבנק".
בהכרעת הדין כתב השופט כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שביטון קיבלה שוחד מלקוחות הבנק בשלוש הזדמנויות שונות, ובכך "פגעה פגיעה ממשית באמון הציבור במערכת הבנקאית". לדבריו, מדובר בעבירות שמצדיקות ענישה מחמירה, שכן "הן נוגעות ליסודות השירות הציבורי והאמון בין עובד לבין הלקוח".
בסופו של דבר הורשעה הנאשמת ב-9 עבירות של לקיחת שוחד של גופי תאורה, סוני פלייסטיישן ומוצרים נלווים, 1,500 שקלים בתמורה להחזרת טלפון נייד שנגנב, שימוש ברכב למשך 4 חודשים, ותרופות, ירקות, וחלב עז שחורה, 19,000 שקלים, מקרר ובקשה למימון טיפולי שיניים. במקביל השופט ליבדרו זיכה אותה מביצוע 24 עבירות של שוחד רכישת מכשיר טלפון הנייד לנאשמת או לבתה, סכומי כסף ושירות תיקון מזגנים.