החלטת ה־ICC בחודש נובמבר שעבר עוררה הדים ברחבי העולם, לאחר שבית הדין קבע כי קיימות "עילות סבירות" להאמין שנתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית לכאורה ל"פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" ברצועת עזה.
במקביל, הוציא בית הדין צווי מעצר גם נגד שלושה מבכירי חמאס, שהיו מעורבים בתכנון מתקפת השבעה באוקטובר - אולם צווים אלה בוטלו לאחר שהשלושה חוסלו בתקיפות ישראליות ברצועה.
בחודש מאי ביקשה ישראל מבית הדין לבטל את צווי המעצר עד להכרעה בערעור נפרד שהגישה על עצם סמכותו של ה־ICC לדון בעניינה. בית הדין דחה את הבקשה ביולי, בקובעו כי אין "בסיס משפטי" לביטול הצווים כל עוד שאלת הסמכות נמצאת בבחינה.
שבוע לאחר מכן ביקשה ישראל רשות לערער על אותה החלטה, אך ביום שישי קבעו השופטים כי לא ניתן לערער עליה כלל.
הערעור הרחב יותר של ישראל על סמכות בית הדין עדיין ממתין להכרעת השופטים. כאשר הוצאו צווי המעצר בנובמבר, דחה בית הדין בקשה קודמת של ישראל שעסקה באותו נושא. עם זאת, באפריל השנה קבעה לשכת הערעורים של ה-ICC כי בית הדין המוקדם (Pre-Trial Chamber) שגה כשדחה את הערעור על הסמכות, והורתה לו לבחון מחדש את טיעוני ישראל באופן מפורט.