בג"צ דחה לאחרונה עתירה שביקשה לבטל את מינוי נציגי הציבור, הבוחרים את הרב הראשי בסביון, בטענה כי הם מורכבים כמעט כולם מאשכנזים. בעתירה, אותה הגישה עמותת "חוקתי - חרדים למדינה ולשלטון הציבורי", נטען לאפליה עדתית ולפגיעה בעקרונות השוויון והייצוגיות.
זאת לטענתם, מאחר שבהרכב האסיפה הבוחרת את הרב הראשי ישנה העדפה ברורה לקהילה האשכנזית, תוך הדרת הקהילה הספרדית וחב״ד. העמותה טענה, כי תשעה מתוך עשרת הנציגים שנבחרו הם ממוצא אשכנזי, באופן הפוגע בשוויון.
העותרת תוקפת את תמהיל נציגי הציבור לאסיפה ואת תהליך בחירתם. טענתה של העותרת היא שהרכב האסיפה פוגע בעקרונות השוויון והייצוגיות. זאת, שכן ניתנה העדפה מובהקת לקהילה אחת – בת הכנסת האשכנזי המונה מתפללים בודדים, תוך הדרת הקהילה הספרדית וקהילת חב"ד הקיימים במקום. חוסר שוויון זה עולה כדי אפליה עדתית קשה, המתבטאת בכך שמתוך עשרה נציגי ציבור באסיפה, תשעה הם ממוצא אשכנזי ורק אחד ממוצא מזרחי", צויין בין היתר בפסק הדין של שופטי בג"ץ – השופטים דוד מינץ, יעל ווילנר ועופר גרוסקופף.
בנוסף נטען בעתירה לקיומו של ניגוד עניינים חמור לכאורה מצד אחת מנציגות הציבור, שבינה ובין גורמים עסקיים הקשורים למפלגת ש״ס קיימים קשרים כלכליים.
המועצה המקומית סביון, שיוצגה על ידי עורכי הדין עפר שפיר ורועי גנוט ממשרד עפר שפיר ושות׳,טענה כי אם מישהו יכול היה לטעון לפגיעה בשוויון או לאפליה, הרי שהם תושבי סביון ולא העמותה – לה אין שום זיקה למקום והיא איננה מייצגת את תושבי סביון.
עוד הדגישה המועצה בתגובתה לבג"ץ, כי לא הועלו כל טענות או תלונות מצד תושבי סביון, מה שלטענתה מלמד כי המקומית רואה בהרכב האסיפההבוחרת ייצוג הולם של הגוונים הקיימים ביישוב.
סביון הוסיפה וטענה, כי הליך הבחירה התנהל בשקיפות מלאה ובכפוף לדין, וכי חברי מליאת המועצה בחנו את המועמדים על בסיס שיקולים ענייניים בלבד, וכי התקנות הקיימות אינן מחייבות ייצוג לפי מוצא עדתי, אלא מבקשות להבטיח גיוון של גופים ומגזרים המעוניינים בשירותי דת, כפי שנעשה בפועל.
גם עמדת המדינה והמועצה הדתית סביון היו שיש לדחות את העתירה, כיוון שהעותרת איננה מייצגת את עמדת תושבי סביון וכי השר לשירותי דת והמועצה בחנו את צביון האוכלוסייה המקומית והגיעו למסקנה שההרכב משקף נאמנה את מגוון הגופים, המגזרים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת במקום.
השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף, שדחו את העתירה, הסבירו כי כאשר הנפגעים הישירים האפשריים – תושבי המקום, אינם עותרים בעצמם, אין מקום שבית המשפט יידרש לעתירה חיצונית של גוף שאין לו קשר ממשי למועצה. עוד קבעו השופטים, כי לא הוכחה פגיעה ממשית בעקרונות השוויון או הייצוגיות, וכי ההליך התקיים כדין ובהתאם להוראות התקנות.
לדברי עוה"ד עפר שפיר ורועי גנוט,הכרעת בג"צ מדגישה את היקף ההתערבות המצומצם של בית המשפט בהליכי מינוי רבני עיר, כל עוד נשמרו עקרונות התקינות, השקיפות והסבירות המנהלית"
הוא הוא ציין, כי בנוסף, כי הכרעת בג"ץ מאשרת כי היעדר תלונות מקומיות הוא שיקול משמעותי בעת בחינת טענות לייצוגיות חסרה, במיוחד כאשר מדובר בגוף חיצוני המבקש לעתור מטעמים כלליים בלבד.
התרעות פיקוד העורף