לצד אלו המצדדים בעמדתה של בר צבי, שטענה כי בשעות הראשונות המחוז הדרומי לא תפקד, נקלע לכאוס והיא נאלצה כראש אגף מבצעים באותם ימים לנהל את האירוע מרחוק תוך שציינה, כי ניצב כהן לא ענה לשיחות שלה שהחלו סמוך לשעה 06.40 בבוקר, ישנם אלו המתייצבים להגנתו של ניצב כהן.
גורם בכיר במשטרת ישראל מסר כי "הטענות של ניצב בדימוס סיגל בר-צבי אינן נכונות ומעוותות את המציאות. פלטי שיחות מוכיחים שאמיר כהן היה זמין, פיקד בכל רגע נתון, נתן פקודות והנחיות, פעל בשטח ואף נפצע בזירה לחימה שנקלע אליה, שפלט השיחות מראה בבירור שניצב אמיר הגיבור גם תוך כדי לחימה ניהל שיחות עם גורמי פיקוד בינהם גם עם בר צבי.
הבדיקה הפיקודית שנשקלה נעשתה ע"י המפכ"ל ולא ע"י ק' האג"מ המחוזי כמו ב"מכתב הסודי" שכתבה סיגל ופורסם בבלעדיות במקרה בעיתון "הארץ". והמפכ"ל שקל זאת רק בעקבות דיווחים מוטעים שהוא נהרג - הוכחה לכישלון בתפקודה לגבש את תמונת המצב שהועברה לה מהשטח, ולא בגלל חוסר תפקוד של הקצין.
הניסיון לייצר נרטיב של “קריסה” הוא עוול קשה כלפי שוטרים שנלחמו תחת אש, הצילו אזרחים ופינו פצועים. מעבר לכך דבריה פגעו עמוקות במשפחות שכולות ובשוטרים שקברו חברים לנגד עיניהם. זה חוסר רגישות ואי הבנת המחיר האנושי. קל לכתוב מכתבים שנתיים אחרי. קשה לעמוד בחזית, קל לשבת בחפ"ק הממוזג, קשה להתסכל למשפחות ולוחמים בעיניים. האחריות שלנו היא לעובדות ולא לנרטיבים מומצאים".