בתוך מכתבה הודתה: "כמי שעומדת בראש הפרקליטות הצבאית, ומתוך תחושת אחריות עמוקה לצה"ל, ליחידה ולפקודיי, אישרתי הוצאת חומר לתקשורת, בניסיון להדוף את התעמולה השקרית נגד גורמי אכיפת הצבא. אני נושאת באחריות מלאה לכל חומר שיצא לתקשורת מתוך שורות היחידה. מאחריות זו נובעת גם החלטתי לסיים את תפקידי כפרקליטה הצבאית הראשית".
"קצת המום, כל העסק הזה, לא חשבתי שזה יגיע עד לצמרת כזאת", אמר בן שטרית. "הייתי בטוח שזה מישהו מהפרקליטות בדרג יותר נמוך. לראות אלופה בצה"ל, דרגה מתחת לרמטכ"ל, עושה מעשה כזה - זה ממש כואב. אני שמח שהיא נמצאה חיה ובריאה. יש לה הרבה מה להגיד במשטרה, אני בטוח בזה", הוסיף.
בהמשך, נזכר ברגעים הראשונים לאחר מעצרו וחשיפת הפרשה: "להרגשתי, ברגע שנשכבתי על הדרגש בבית המעצר בפעם הראשונה ידעתי שזה הקש שישבור את גב הגמל. אני כל כך שמח שקורה פה משהו - איזושהי מוגלה מסוימת שנמצאת בתוך המערכות שלנו, כמחלה אוטואימונית שתוקפת את הגוף. הגופים האלה קדושים לנו - מצ"ח, משטרה, שב"כ. אם אנשים פושעים בתפקיד שלהם, הם צריכים לתת את הדין".
בן שטרית סיפר כי היה עצור שלושה ימים ונחקר במשך יותר מ־40 שעות. "אני הראשון שהשתחררתי מכל החבורה", אמר. לדבריו, מקור הדוח שהוביל לחקירה היה פנימי: "מישהו מתוך המערכת כתב דוח, לקחו את הדוח הזה וניתחו אותו על אולי דימום שהיה לו. רבותיי, לא החדרה, לא אונס ולא שום דבר אחר. הכול שקר וכזב".
בהמשך הביע ביקורת על ניהול ההליך המשפטי: "אני חושב שאת המשפט צריך לעצור, להחזיר את החבר'ה לצבא ולהכיר בהם כפוסט טראומה. למה? ככה. הם לא טעו בכלום. אנחנו עושים עבודת קודש. כל פעם אני אומר - הלוואי ועם ישראל היה רואה מה אנחנו עושים. עשינו עבודת קודש".
לגבי כתב האישום, אמר: "הכתב אישום התחיל באונס. ראו שאין אונס, אז הלכו לעניין של תקיפה - כאילו שברו לו ודקרו אותו. רבותיי, איזה דקרו אותו? הנהלים של כל איש שב"ס הם לא להיכנס עם דברים חדים, אלא רק עם הציוד שניתן לנו בחוק, כמו שחינכו אותנו במשטרה הצבאית. הוא לא נדרש לטיפול רפואי ולא היה לו כלום. מישהו מתוך המערכת כתב דוח, ולקחו את הדוח הזה וניתחו אותו על איזה דימום שהיה לו, אולי החדיר משהו מבית סוהר אחר".
בן שטרית חזר והדגיש: "רבותיי, לא החדרה, לא אונס ולא שום דבר אחר. זה שקר וכזב. הכול שקר וכזב. בגלל זה אני נחשפתי. המחיר שאני משלם חברתית - כולם בחברון מכירים אותי כאנס, ואת זה אני לא אצליח להוציא גם אם הפצ"רית עצורה. יש עליי איומים, מבוקש, מת. יש סרטונים שקוראים להרוג אותי. אחי אמר לי: ‘בוא ניסע לדובאי’, אמרתי לו - אני חושש. אני חושב פעמיים".
התרעות פיקוד העורף