לפי המסמך, במרבית המדינות הדמוקרטיות באירופה אין חקיקה ייעודית שמטילה חובות מיוחדות על עמותות שמקבלות תרומות ממדינות זרות. נכתב כי "לא קיימים במרבית המדינות שהשיבו לפנייתנו חוק ספציפיים המסדירים ופן ייעודי מימון עמותות על ידי ישויות זרות בכלל וישויות מדיניות בפרט".
לפי אותה סקירה, מדינות אלה כוללות בין היתר את גרמניה, צרפת, ספרד, נורבגיה ופינלנד, והעמותות בהן כפופות בעיקר לחובות שקיפות כלליים מכוח חקיקה נגד הלבנת הון, מימון טרור והסדרי שקיפות פוליטית. בגרמניה הודגש כי מגבלות רחבות על מימון זר עשויות לפגוע בזכויות יסוד: "איסור כאמור יהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות היסוד לחופש ההתאגדות... ולכן הינו בלתי חוקתי".
מול זאת, ברוסיה אומץ מודל נוקשה שמגדיר עמותות כמבצעות פעילות של "סוכן זר". לפי המסמך, "בשנת 2012 אימצו הרשויות ברוסיה סדרה של תיקוני חקיקה... והציגו את המושג 'סוכן זר'. החוק הראשוני התמקד בארגונים לא ממשלתיים... כי כל ארגון לא ממשלתי המקבל 'מימון זר' ועוסק ב'פעילות פוליטית' חייב להירשם במרשם הסוכנים הזרים". עוד נכתב כי ההגדרה הורחבה כמה פעמים לאורך השנים.
גם בקירגיזסטן נחקק בשנת 2024 חוק המבוסס על המודל הרוסי. לפי המסמך, "חוק מ־2024... מהמכונה 'חוק הנציגים הזרים'... ארגונים המקבלים מישות מדינית זרה... ומשתתפים בפעילויות פוליטיות חייב להירשם כ'נציגים זרים'".
בכנסת מציינים כי במדינות דמוקרטיות מסוימות, כמו צרפת, קיימים הסדרים נקודתיים בעיקר בתחומי דת: "בצרפת... המימון הזר לעמותות דתיות... עוררה ויכוח ציבורי במיוחד בהקשר של מימון של עמותות דתיות מוסלמיות על ידי מדינות כמו אלג'יריה, מרוקו וטורקיה".
בסיכום, מרכז המחקר קובע כי המודל הנפוץ במדינות מערביות מבוסס על חובות שקיפות כלליות ולא על חקיקה ייעודית רחבה. לעומת זאת, במדינות כמו רוסיה וקירגיזסטן קיימות חקיקות ייחודיות ונוקשות, המתמקדות ברישום עמותות כסוכנים זרים ומלוות בסנקציות ואמצעי פיקוח נרחבים.
ח״כ קארין אלהרר מיש עתיד החברה בוועדת חוקה ובוועדה לבחירת שופטים מסרה למעריב: "אסור לנו לחוקק חוקים שיגרמו לישראל להידמות למודל הרוסי או ההונגרי כמו שניסתה הממשלה לעשות בתקופת המהפכה המשטרית – הנתונים מוכיחים שהחוק פוגע בדמוקרטיה ובחופש הביטוי ורק מדינות טוטליטאריות מחוקקות חוקים מן הסוג הזה".
התרעות פיקוד העורף