בגלל מילה אחת: החדשות הרעות שקיבלה כנרת בראשי

הפרשה החלה בינואר 2023, כאשר קנר העיד מטעם המשטרה במשפט המכונה "תיק 4,000". במהלך עדותו, פרסמה בראשי בפייסבוק ובטוויטר: "עכשיו בבית המשפט מוצגת החקירה המשפילה שעבר שאול אלוביץ' ע"י החוקר קנר הבריון (כפי שהגדיר אותו בית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת סולומון) בנוכחות אחראי על החקירה יואב תלם בואו למחוזי ירושלים תגלו שבית המשפט לא עושה דבר עם זכויות האדם של נחקרים שהמשטרה מרסקת את זכויות האדם והפרקליטות מלווה את המסע הזה. תזכירו לי נגד מי אתם מפגינים"

קנר טען כי מעולם לא הוגדר כ"בריון" על ידי בית משפט כלשהו ולא נחקר מעולם בחשד לשימוש בכוח או אלימות. לדבריו, הפרסום השקרי פגע בשמו הטוב כחוקר משטרה. בראשי, מצידה, טענה להגנת "אמת דיברתי" וטענה כי בפסק דין בעניין סולומון מ-2020, בית המשפט המחוזי בירושלים ייחס לקנר התנהגות בריונית. היא הפנתה לסעיפים בפסק הדין בהם מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות החקירה באותה פרשה.

בית המשפט בחן את פסק הדין בעניין סולומון וקבע כי "המילה 'בריון' אינה מופיעה בו ביחס לתובע, כלל ועיקר". הרשמת דורון זיו-אב, ציינה כי גם בראשי עצמה אישרה בדיון כי בית המשפט לא השתמש במילה זו.

"משעה שבפס"ד סולומון בית המשפט לא השתמש, ביחס לתובע, במילה בה בחרה הנתבעת לתאר את התובע במסגרת הפרסום, אין 'אמת' בסמיכתה הגדרת התובע כבריון על פסק הדין", קבעה השופטת. "מדובר בפרשנות של הנתבעת את פסק הדין... היא מהווה דעה. משכך, היא איננה יכולה להקים את הגנת 'אמת דיברתי'". בית המשפט הדגיש את החומרה בכך שבראשי ייחסה את הכינוי "בריון" לבית המשפט עצמו, כאילו כך הגדיר את השוטר: "ייחוס המינוח 'בריון' לבית המשפט כאילו כך הגדיר את התובע, היא הבעת דעה בכסות של הצגת עובדה".

השופטת התייחסה גם לטענת בראשי כי פעלה במסגרת "מיזם האולפן הפתוח" המסקר משפטים: "אילו היה נעשה שימוש בכינוי 'בריון' מפי הנתבעת עצמה... הדיון בשאלת היותו של הפרסום לשון הרע ובתחולתן של ההגנות, היה שונה בתכלית".

בפסיקת הפיצוי, בית המשפט התחשב בכך שקנר הוא נושא תפקיד ציבורי ובכך שמדובר בפרסום כתוב שהייתה שהות לעורכו ולדייק בו. "על בית המשפט לשקול, בין היתר, את השפעת הפרסום על התובע, את ההשפלה והסבל שחווה, את טיב הפרסום ואמינותו, את תפוצתו ואת מידת הפגיעה יש  בו, כמו גם את כוונת המפרסם. לצד אלו, יש להביא בחשבון גם את היותו של התובע נושא תפקיד ציבורי (אם כי לא "נבחר ציבור"), ואת ההשלכה שיש לכך על הפגיעה בשמו הטוב", כתבה השופטת ופסקה 6,000 שקלים עבור כל אחד משני הפרסומים הזהים, בתוספת 1,000 שקלים הוצאות משפט.