בהחלטה נכתב כי המתווה שאושר בספטמבר עודכן “לאור ההתפתחויות שחלו בהליך הפלילי”, כך שהמועד לשמיעת עדויות המוזהרים יוארך בחודשיים, עד לתחילת פברואר. השופטים הדגישו כי “בכפוף להתפתחויות בלתי צפויות, אין בכוונתנו להאריך את המועד האמור פעם נוספת”, והוסיפו כי על המותב הדן בתיק הפלילי והצדדים “להיערך בהתאם”.
בכך דחה בית המשפט את ההתנגדות לשינוי המועד, לאחר שקבע כי ההתנגדויות חוזרות על הטענות שנידונו כבר בהחלטת הביניים הקודמת מיום 12 בספטמבר. בהחלטה ההיא קבע בג"ץ מתווה ביניים שלפיו העדות בהליך הפלילי תישמע לפני שהמוזהרים ייחשפו לחומרי הוועדה, וכי לא ייעשה כל שימוש בעדויותיהם בפני הוועדה.
בעתירות שהגישו נתניהו ויתר המוזהרים ביקשו העותרים לעכב את העדתם בהליך הפלילי עד לסיום עבודת הוועדה, בטענה לפגיעה בזכויותיהם ובטענות נוספות. במקביל, אבריאל בר יוסף, הנאשם המרכזי בתיק, ביקש את ההפך – לעכב את עבודת הוועדה עד לסיום שלב ההוכחות בהליך הפלילי. בית המשפט דחה את שני הכיוונים, ואימץ את המתווה שהציעה היועצת המשפטית לממשלה, לפיו יתקדמו שני ההליכים במקביל, בלוחות זמנים מתואמים.
בהחלטתו הקודמת נימק בג"ץ את דחיית עתירת המוזהרים בכך שעיכוב שמיעת עדויותיהם עד לסיום עבודת הוועדה היה “פגיעה קשה מנשוא בהליך הפלילי”, בין היתר בשל החשש לעיכוב ממושך בהשלמת שלב ההוכחות ובשל הסיכון שעדויותיהם יזוהמו לאחר חשיפתם לחומרי הוועדה. עם זאת, נקבע אז כי מדובר בהחלטת ביניים, שתיבחן מחדש בהתאם להתקדמות ההליכים – וההחלטה שניתנה היום מהווה עדכון נקודתי של אותו מתווה.
בג"ץ חתם את החלטתו במילים: “האיזון בין ההליכים מחייב לאפשר את המשך פעולת ועדת החקירה בהקדם האפשרי. התקופה בה ניתנת עדיפות לקידום ההליך הפלילי חייבת להיות תחומה ומוגדרת”.