בעתירה מתבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי שימנע מפרקליטות המדינה כל מעורבות בחקירה, בטענה לניגוד עניינים חמור ומובנה — מאחר שפרקליט המדינה כפוף ליועצת המשפטית לממשלה, וכי בכירים בפרקליטות היו מעורבים בעבר הן בחקירת ההדלפה והן בגיבוש המענה לעתירות שהוגשו בנושא.
בעתירה נכתב כי המשך מעורבות הפרקליטות בחקירה פוגע באמון הציבור ובתקינות ההליך, משום שגורמים בכירים שהיו שותפים לבדיקה שנכשלה בעבר "ממשיכים לטפל בפרשה במסגרת טיוח מתמשך שנועד למנוע חשיפת האמת בפרשה חמורה ביותר".
עוד נטען כי אין מדובר במקרה ראשון שבו נמנעה פרקליטות המדינה מלעסוק בעניינים הנוגעים ליועץ המשפטי לממשלה בשל ניגוד עניינים. בעתירה הוזכרה פרשת מנדלבליט (בג"ץ 7977/20), שבה קבע בית המשפט העליון — בהתאם לעמדת פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן, והמשנה לפרקליט המדינה דאז, עו"ד עמית איסמן — כי הפרקליטות אינה רשאית לעסוק בבקשה הנוגעת ליועץ המשפטי לשעבר, בשל ניגוד עניינים ולו למראית עין.
לדברי עורכי הדין בן ארי ותכלת: "אם בפרשת מנדלבליט פרקליט המדינה פסל עצמו בשל ניגוד עניינים כתוצאה מפעולות שקדמו לכניסת מנדלבליט לתפקידו, קל וחומר כי בפרשה דנן, בה היועמ"שית עצמה עשויה להיחקר על פעולותיה בזמן תפקידה הנוכחי, נוצר ניגוד עניינים המחייב הימנעות. לא ייתכן כי אותם הגופים שכשלו בחקירת ההדלפה ובמענים לגביה לבג"ץ, ימשיכו ללוות את החקירה בה יחקרו בכירי אותם הגופים ממש. הציבור ראוי להליך חקירה חיצוני שיבטיח אמינות ושקיפות."
התרעות פיקוד העורף