למעשה, כבר מתחילת קדנציית הממשלה הנוכחית, נושא כהונת בן גביר בתפקיד השר לביטחון פנים נמצא בעתירות שונות בבג"ץ תחת טענה לחוסר סבירות קיצוני במינויו. בתחילת 2024 דחו השופטים עתירה שביקשה לבטל את המינוי בשל עברו הפלילי והתבטאויותיו לאורך השנים, אך נותרו שורת עתירות תלויות ועומדות שביקשו להזיז אותו מתפקידו בשל התנהלותו בתפקיד ופגיעה בעצמאות המשטרה, שעדיין לא הוכרעו.
ראש הממשלה והממשלה ביקשו לדחות את העתירה לפיטוריו על הסף. לפי תגובה מקדמית ראשונית שהגישו בעתירה באמצעות עורך הדין הפרטי, מיכאל ראבילו.
נכתב כי "השר אינו מפר את העקרונות המוסכמים שהוצגו לבית המשפט. כאשר היועצת המשפטית לממשלה מודיעה, שיש לקיים דיון דחוף בעתירות בסוגיית כהונתו של השר, היא למעשה קובעת, כי לשיטתה יש אפשרות חוקתית להדיח שר בשל אותן הפרות נטענות. כבר כעת יובהר ויודגש, כי עמדה זו אינה מקובלת על ראש הממשלה ועל הממשלה, ואינה אפשרית בשיטת המשפט בישראל. אין כל בסיס לקביעה, כי כהונתו של השר בן גביר במשרד לביטחון לאומי כרוכה במספר החלטות או פעולות מנהליות שמובילות לכאורה לפגיעה בעצמאות המשטרה, וכי התרופה לבעיה שלכאורה עולה היא האקט הקיצוני של הדחה שיפוטית של השר מתפקידו".
התגובות הסופיות של הצדדים ימסרו בקרוב אבל ההערכה היא כי השופטים ידחו את קיום הדיון וההכרעה כמה שניתן. במידה ויחליטו כי על נתניהו לפטר את בן גביר בתפקיד - משמעות ההחלטה תהיה ככל הנראה התפרקות הקואליציה ונראה שהשופטים יעשו הכל כדי להימנע ממצב זה.
עבור נתניהו, פסיקה זו יכולה להוות תירוץ מושלם עבורו לצאת לבחירות ולהמשיך במרץ את המלחמה במערכת המשפט.
התרעות פיקוד העורף