השופטים הציעו מספר אפשרויות: אפשרות אחת היא להסמיך את בג"ץ למנות שופט מחוזי מכהן או שופט עליון בדימוס, שיהיה אחראי על החקירה. "או שאתם תגיעו להסכם או שאנחנו נמנה", אמרה השופטת וילנר. אפשרות שנייה שעלתה היא שהרשות לניירות ערך תנהל את החקירה - או הרשות לתחרות.
הצעת השופטים לפשרה מורכבת גם היא: סיבה ראשונה, היא שהנסיון להגיע לפשרה איננו פשוט ובעל סיכוי נמוך, בשל העובדה שלוין רוצה לפטר את היועצת בכל מחיר ואלו היועצת חוששת מהתערבותו באופן עקיף בחקירה. בנוסף, לוין ידוע כאדם שאינו איש של פשרות - כפי שבלט במגעים לניסיונות להגיע לפשרה בתקופת הרפורמה המשפטית.
סיבה שנייה, היא שמינוי שופט מכהן אחראי על חקירה עלול לגרום לטשטוש הגבולות בין הרשות השופטת לרשויות התביעה - ערבוב לא בריא במיוחד. הפתרון לכך הוא מינוי שופט שמכהן במחוז מרוחק שאין לו כל נגיעה לתיק, (למשל שופט ממחוזי דרום, שהתיק נחקר באזור מחוזי מרכז), או שופט מוערך בדימוס.
וישנה גם ביקורת על הצעת השופטים, על כך שפסילת כל בכירי הפרקליטות מלעסוק בתיק רק כי היועצת בחשש לניגוד ענייניים, הוא פסילה קיצונית ורחבה מידי שלא הולמת מקרי עבר. גם כאן באה לידי ביטוי הטעות של היועצת המשפטית לממשלה שהייתה צריכה להטיל את ליווי החקירה על כפוף לה במהירות ולא לחכות לרגע האחרון.
במענה לשאלת "מעריב" נמסר מהנהלת בתי המשפט בנושא עמית: "הנשיא עמית לא נתן כל הנחיה למחלקת היומן ביחס לתיק. ההרכב נקבע בשים לב לפניות השופטים לשבת בדין לאור המועד שנקבע בלוח זמנים קצר ובכפוף למניעויות והרכב הסניוריטי דן היום בתיק אחר שנקבע מראש".