צעיר חרדי ניסה הכול כדי לא להתגייס - ובג"ץ אמר את המילה האחרונה

צעיר חרדי בן 19 עתר לבג"ץ במטרה לבטל את גיוסו לצה"ל. צו הגיוס בוטל בעקבות כוונתו ללמוד בישיבה, אך לא הגיש את העדכונים הנדרשים - וקיבל צו מחדש. צה"ל טען לדחיית העתירה בשל חוסר ניקיון כפיים

מאיה כהן צילום: צילום עצמי
הפגנת חרדים מול לשכת הגיוס בירושלים, השנה
הפגנת חרדים מול לשכת הגיוס בירושלים, השנה | צילום: רויטרס
3
גלריה

"שירות צבאי יגרור סנקציות חברתיות מרחיקות לכת", כך טען צעיר חרדי בן 19 בעתירה לבג"ץ, במהלך חסר תקדים המדגיש עד כמה רחוק מוכנים בני ישיבות להגיע כדי להימנע משירות צבאי. לפני הגעתו לבג"ץ הוא ניסה הכול: החמיץ מועדי התייצבות, הגיש תצהירים באיחור, המציא אישורי מחלה, ולבסוף הגיע לבג"ץ - וגם הם דחו אותו.

בסוף מרץ 2024, כשהתייצב סוף סוף במדור בני ישיבות להגשת התצהיר, נאמר לו כי "משלא הגיש את התצהיר במועד לא ניתן לקבל את התצהיר בשלב זה, וכי בעקבות זאת בוטלה מועמדותו למעמד 'בן ישיבה'". גם לאחר מכן לא התייצב העותר למועד הגיוס שנקבע לו באפריל 2024, והמציא אישור מחלה בדיעבד.

גיוס חרדים בבקו''ם תל השומר
גיוס חרדים בבקו''ם תל השומר | צילום: אבשלום ששוני

בעתירתו לבג"ץ טען הצעיר כי על פי מדיניות צה"ל, מי שהיה במעמד "בן ישיבה" עד למועד פקיעת החלטת הממשלה בעניין גיוס חרדים לא נקרא לגיוס עד להשלמת הערכות צה"ל. לדבריו, מכיוון שהגיש את התצהיר בסוף מרץ 2024, יש לפעול בעניינו באותו אופן ולדחות את גיוסו. עוד טען כי "יש ליתן לו פטור לפי סעיף 36 לחוק, משום ששירות צבאי יפגע בחופש הדת שלו, ואף יגרור סנקציות חברתיות מרחיקות לכת לנוכח השתייכותו לחברה החרדית".

העותר אף העלה טענה כללית לאכיפה סלקטיבית כנגד הציבור החרדי, וטען כי "נעשה שימוש גורף בסמכות לפטור משירות צבאי לפי סעיף 36 לחוק עבור מיעוטים שונים, בעוד סעיף זה לא מיושם ביחס לבני המגזר החרדי".

מנגד, צה"ל טען כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי של העותר. לעמדת הצבא, אין כל עילה להתערבות בית המשפט בפעולות רשויות הגיוס, בייחוד לאור פקיעת פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, שהקנה אפשרות לתלמידי ישיבות לדחות את שירותם, וכן לאור פסק הדין בעניין התנועה לאיכות השלטון שקבע כי יש לאכוף את חוק הגיוס על תלמידי ישיבות.

יעל וילנר שופטת העליון
יעל וילנר שופטת העליון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

באשר לטענה למתן פטור מטעמי דת, קבעה השופטת וילנר כי "לא ניתן להפעיל את סמכותו של שר הביטחון לפי סעיף 36 לחוק להעניק פטור משירות צבאי למועמד לגיוס, לצורך מתן פטור גורף", תוך שהיא מפנה לפסיקה קודמת. "לא ניתן להעניק לעותר פטור מכוח סעיף זה רק בשל שיוכו המגזרי", הוסיפה.

לגבי הטענה לאכיפה סלקטיבית, קבע בית המשפט כי "טענתו של העותר לאכיפה סלקטיבית בהקשר זה נטענה בעלמא, ודי בכך כדי לדחותה. העותר אף לא הצביע על נסיבות ספציפיות שמצדיקות מתן פטור מגיוס בעניינו, ולא הוצג כל פגם בהתנהלותו של המשיב".

השופטת וילנר ציינה בפסק דינה כי המדינה עדכנה בתחילת אוגוסט כי "בחודש יולי 2024 נשלחו צווי התייצבות לקראת גיוס לכלל תלמידי הישיבות", כך שהסעד החלופי שביקש העותר להשוות את מצבו לתלמידי ישיבות אחרים ממילא התייתר.

תגיות:
גיוס חרדים
/
עתירה לבג"צ
/
גיוס לצה"ל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף