תגובת היועמ"שית הוגשה לקראת הדיון הצפוי בעתירות ביום שלישי הבא. היועמ"שית מציינת בעמדתה כי המינוי התקבל לאחר שהונחה בפני הממשלה חוות דעת של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים - ועדת גרוניס. היועמ"שית כותבת לשופטים כי האלוף זיני נבחר בהתאם למתווה מוסכם שגובש בהמלצת בית המשפט העליון בעקבות עתירות קודמות, במסגרתו בית המשפט כפה על היועמ"שית מתווה פשרה.
היועמ"שית טענה כי יש לקחת מנתניהו את הסמכות למנות ראש שב"כ, וכי מכיוון שהוא הכריז על מינוי האלוף זיני - יהיה קושי במינויו לתפקיד. השופטים לא קיבלו את עמדתה של היועצת, ואיימו עליה כי אם לא תקבל מתווה פשרה - במסגרתו הסמכות תישאר בידי נתניהו, ומינוי זיני יתעכב בחודשיים - הם יכתבו נגדה פסק דין. בעקבות כך, היועמ"שית התקפלה.
היועמ"שית כותבת בעמדתה כי בפני הוועדה המייעצת "עמדו כלל הטענות שעולות בעתירות ביחס למועמד ולהליך המינוי". לאחר שבחנה את טוהר המידות במינוי, הוועדה המייעצת "חוותה את דעתה כי אין קושי בהיבטי טוהר המידות במועמדותו של האלוף זיני לראש השב"כ. חוות דעתה הובאה בפני הממשלה".
לאחר קביעה זו ותמיכת היועצת המשפטית לממשלה בחוות הדעת המשפטית של משרד ראש הממשלה, "החליטה ממשלת ישראל פה-אחד על מינויו של המשיב 7 (האלוף זיני, א"ב) לתפקיד ראש השב"כ".
היועצת טוענת כי הליך המינוי התנהל באופן סדור. לכן, עמדתה היא כי: "דין העתירות להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית" בהחלטת הממשלה, למנות את האלןף זיני לתפקיד ראש השב"כ. היועמ"שית סבורה כי אין להתערב גם בחוות דעתה של ועדת גרוניס בנוגע למינוי זיני.
בנוסף, נתניהו ציין את התרשמותו מ"החשיבה הביקורתית שאפיינה את האלוף זיני בתפקידיו השונים, נכונותו לחשוב מחוץ לקופסא ולבחון מחדש את הנחות המוצע המבצעיות, המוכנות לעמוד על דעתו המקצועית והיכולת להוביל ולהתאים את המערכת למציאות המשתנה".