ביטון רוזן טען בתביעתו שהנתבעים ביצעו עריכה מניפולטיבית של הסרטון וייחסו לו במרמה דברים שאמר המנחה גולן. לטענתו, הם השמיטו במכוון את ההבהרה שלו בהמשך השידור, שבה אמר: "נניח שני גברים או שתי נשים... 12 שעות לבד, על קו הגבול, שהם מנותקי קשר?", מה שלדבריו מוכיח שביקורתו לא הייתה מגדרית אלא על תנאי השירות הקשים.
מנגד, הנתבעים טענו כי מדובר ב"תביעת השתקה" וכי הפרסום הוא הבעת דעה לגיטימית בעניין ציבורי החוסה תחת הגנת חופש הביטוי. הם הגדירו את הביטוי "מכונת הרעל" כמטאפורה המבטאת ביקורת על שיטת הפעולה של הערוץ ואת "צריך להתקלח" כביטוי שגור ברשתות המבטא שאט נפש מדעות קיצוניות.
בית המשפט קבע שהביטויים "מכונת הרעל", "פעילי תעמולה" ו"צריך להתקלח אחרי הסרטון" הם הבעת דעה ולא קביעת עובדה. "האדם הסביר והמיודע השומע אותם יבינם כהבעת דעה", פסק השופט, והוסיף: "בשיח הציבורי בנושאים השנויים במחלוקת ציבורית, דברים המוצגים כעובדות מובנים תדיר כדעות המבטאות ביקורת, וזאת גם כשמדובר בהתבטאויות קיצוניות המנוסחות באופן נחרץ ופסקני".
לגבי העריכה של הסרטון שבה הוצגו ציטוטים של המנחה גולן ברקע תמונתו של ביטון רוזן, קבע השופט כי אמנם מדובר בעריכה מגמתית, אך היא אינה חורגת ממתחם הסבירות: "האדם הסביר מבין שברקע הצללית של התובע מדבר אדם אחר", וכי הבחירה לערוך את הסרטון באופן זה אינה שוללת את תום הלב של הנתבעים.
השופט התייחס גם לטענה שהנתבעים השמיטו את "התיקון" של ביטון רוזן וקבע: "אין לומר כי חלה על המבקר, במסגרת שיח ביקורתי, חובה להציג את 'התיקון', 'ההבהרה' או את התמונה המלאה... הטלת חובה מסוג זה תיצור אפקט מצנן כלפי ביקורת המושמעת על אנשי ציבור".