על פי כתב האישום המתוקן הנאשם ונער שהיה עמו היו תושבי שדרות שהתארחו במלון באילת כחלק מפינוי יישובי עוטף עזה. באחד הימים השניים נכנסו לחדר האוכל של עובדי המלון למרות שנתבקשו שלא לעשות כן. קצין הביטחון של המלון השליך את צלחות האוכל שלהם תוך שהוא צועק ומגדף, והוציא אותם בכוח מהמקום. כחודש לאחר מכן, בשעות הלילה המאוחרות, הגיע הנאשם עם הנער לביתן השמירה כשהוא לבוש בברדס ומצויד באבן בכיסו. הנער ריסס גז פלפל בעיניו, פניו וצווארו של קצין הביטחון, בעוד הנאשם זרק לעברו את האבן וצעק: "אתה לא מתבייש לזרוק את האוכל בפנים?". לאחר מכן סגר הנאשם את חלון עמדת השמירה והשניים נמלטו.
התביעה עתרה להטיל על הנאשם מתחם ענישה של שמונה עד 18 חודשי מאסר בפועל. לטענתה, מדובר בתקיפה מתוכננת מראש שבוצעה מתוך נקמנות, כאשר הנאשם וחברו המתינו למעלה מחודש כדי "להגיש את מנת הנקמה כשהיא קרה". המאשימה הדגישה את החומרה שבעבירות אלימות והצורך בהרתעה, וציינה כי "הפגיעה הקונקרטית צריכה להיות משמעותית" כדי להצדיק ביטול הרשעה.
מנגד, סנגורו של הנאשם טען כי מדובר בצעיר שחווה את אירועי שבעה באוקטובר באופן קשה במיוחד, אובחן כסובל מפוסט-טראומה ונוטל טיפול תרופתי. "חלקו של הנאשם הסתכם בזריקת אבן קטנה שהייתה בכיסו וכפי שניתן להתרשם גם מהאופן בו הדבר נוסח בכתב האישום וכפי שניתן לראות בסרטון זו לא פגעה כלל במתלונן", טען הסנגור. הוא הדגיש כי לאירוע קדמה "התנכלות מצד המתלונן" וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית. הנאשם אמר בדברו האחרון לבית המשפט: "אני מצטער על המקרה, זה ממש הרס לי את החיים, אני רוצה להתגייס ולהיות לוחם וחשוב לי להתקדם. זה לא יקרה שוב".
עם זאת, השופט דחה את בקשת ההגנה לבטל את ההרשעה. "לא ניתן להקל ראש בחבירתו של הנאשם לחברו הקטין כדי לפתור בדרך אלימה את הקונפליקט שהתגלע ביניהם לבין המתלונן", קבע השופט, והוסיף כי "הנאשם והקטין תכננו את האירוע וביצעו את זממם למעלה מחודש לאחר שנפגעו ממעשיו של המתלונן".
התרעות פיקוד העורף