עוד התברר כי לא בוצעה עד היום בדיקה מעמיקה למיצוי המידע האפשרי ממכשיר זה, הכולל תמונות וצ'אטים, אם כי נטען כי המערכת בו זמנית ונתונים נשמרים רק במחשבים הצבאיים.
עו"ד בר-טל חשף בפני השופטים כי בניגוד לטענות קודמות, חדר התקשורת במוצב לא נשרף, אלא נשאר שלם, והשרתים שהיו בו הוצאו לבדיקה בחברת אלביט, שם נעשה ניסיון שחזור מידע.
עו"ד בר-טל תקף בתום הדיון: "בדיון נחשף בג"ץ לשינוי בעמדת צה"ל בזמן הדיון ממש, עת אישרו נציגי הצבא כי בחמ"ל נחל עוז היה מכשיר סלולר צבאי, אשר עד כה הוכחש קיומו.
כמו כן, הודה הצבא לראשונה כי פירק את השרתים אשר היו בנמצא בחמ"ל, כאשר החדר בו היו נשאר שלם ולא נשרף, ואלו הועברו לחברת אלביט לצורך בחינה. כן התברר כי חלק מהשרתים הושמדו".
הוא הדגיש את חוסר האמון שנוצר: "ראינו בשידור חי שיש בסיס לחוסר אמון. מאוד קל להגיש תצהירים ואז להגיד שיש עוד משהו. אני שמעתי לראשונה היום שיש מערכות שהושמדו. הדרך ליישב את משבר האמון זה לחשוף את הקלפים".
הוא דרש לקבל "כל תיעוד וכל פיסת מידע", והזהיר: "לא נשלים עם הסתרת מידע מכל סוג על ידי הצבא. לא יהיה כל טעם לוועדת חקירה שעוד תקום לו מערכת הביטחון תשמור לעצמה מידע".
בתגובה לחשיפות אודות אי-בדיקת הטלפון הסלולרי, השיבה מארקס כי "אין שום כוונה להסתיר דברים מהמשפחות". השופטים, בהוראתם, קראו לצבא לבחון בשלישית את הטענות, להקצות גורם שיתכלל את כל הממצאים מהחמ"ל, ולהציג דו"ח מעודכן בתוך 30 ימים, תוך שהם משאירים את העתירה פתוחה.