החוק החדש משנה את נקודת המוצא: בתי הדין הרבניים הופכים לערכאה בעלת סמכות מקבילה, וכעת הורים רבים ימצאו עצמם מול בחירה מחודשת בערכאה, כשכל אחת מיישמת תפיסות משפטיות שונות מהותית. מה שמטריד כרגע הוא מה יקרה עם התביעות שכבר פתוחות. זהו לב העניין, והסוגיה שכבר מעסיקה כל עורך דין בתחום.
תביעות שכבר התקיימו בהן פעולות מהותיות בבית המשפט לענייני משפחה צפויות להמשיך להתברר שם. מערכת המשפט תעדיף יציבות והגנה על הילד, ולא תעביר תיקים בשל שינוי חקיקה בלבד. מנגד, תיקים בראשית דרכם, למשל לאחר פתיחת יישוב סכסוך בלבד, יקבלו “הזדמנות בחירה" מחודשת: כל צד יוכל לנסות למשוך את ההליך לערכאה המועדפת עליו, מה שעלול להצית גל חדש של “מרוץ סמכויות" בין בתי המשפט לבתי הדין הרבניים. כלומר הדבר יהיה תלוי בבחירתו של מי שיגיש ראשון את תביעת הגירושין/יישוב סכסוך.
באשר לתביעות שהוגשו בעבר לבית הדין הרבני ונדחו מחוסר סמכות כי אחד מבני הזוג התנגד, בתי הדין צפויים לראות עלייה משמעותית בהגשות חדשות, אם טרם נידונו. מקרים שבהם התביעה טרם הוכרעה בשאלת סמכות בית הדין הרבני יהיו כר פורה לטענות חדשות מצד הצדדים, ויידרשו הכרעות נקודתיות.
ההורים יעמדו כעת מול מערכת מורכבת יותר: שתי ערכאות בעלות סמכות, שתי תפיסות משפטיות ושתי תוצאות פוטנציאליות שונות. עד שהפסיקה תתייצב יידרש כל הורה לקבל ייעוץ משפטי מדויק כדי להבין את ההשלכות האפשריות של בחירת הערכאה: בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני.