במדינה שבה פורץ כמעט בכל רגע נתון סקנדל או פסטיבל, נדמה שאיבדנו כבר את הרגישות למי שבסך הכל לא מבצעים את תפקידם נאמנה, אף שזו חובתם הציבורית. כל עוד לא נתפסו שולחים ידם בקופה - מגיע להם פרס. הכוונה הפעם היא לאחת משיאניות הממשלה הנוכחית בביקורים לא מחויבי המציאות בחו"ל (ותודו שהתחרות לא קלה), לשרה שמתמודדת על התואר “הכושל/ת ביותר" בממשלה הנוכחית - ותודו שזה קשה אפילו יותר, כי התחרות קשה מנשוא.
ובכל זאת, בהנחה שרבים מכם משתמשים בתחבורה - מפרטית ועד ציבורית: האם לדעתכם חל שיפור במצב התחבורה בישראל במשך שלוש השנים האחרונות? נדמה שאפילו חברי מרכז ליכוד שבחרו במירי רגב בפריימריז מחרישים עתה, שכן השרה לא עשתה דבר וחצי דבר כדי להיטיב את מצב התחבורה בישראל.
להפך, פגיעתה הרעה ניכרת בכל: בנמלי הים והאוויר שולטים ללא מצרים ועדי עובדים כוחניים - וכל עוד הם מתפקדים לליכוד בהמוניהם, אין סיכוי שדווקא רגב היא שתשנה את המצב הנורא הזה. אז אולי ברכבת ישראל? אולי בחברות האוטובוסים? גם אם תיגשו למלאכה עמוסים בטונות של רצון טוב למצוא נקודת זכות אחת - ואפילו קטנה - לזכות השרה, כנראה תתקשו מאוד.
בנתיבי הקטל
כאן לא צריך אפילו להיות קטגור, שכן המספרים מדברים בעד עצמם ונגד השרה רגב: למעלה מ־400 בני אדם נספו השנה על כבישי ישראל. במילים אחרות: אם תשלים השרה רגב ארבע שנים מלאות במשרדה, בקצב הזה יהיה מספר הנספים על הכבישים זהה כמעט למספר נרצחי הטרור והנופלים במהלך אותו פרק זמן. תודו שזה מטורף.
כששואלים את השרה על הכישלון המהדהד הזה, בשעה שבכל העולם נמצאים מספרי הנספים על הכביש בירידה (לרוב כתוצאה משיפור תנאי הבטיחות ברכב), היא ממהרת להאשים אותנו, כלומר את הגורם האנושי. נכון שהגורם האנושי הוא המרכזי מאחורי מרבית התאונות הקטלניות, אבל כך גם בכל העולם - ושם הנתונים הם דווקא בירידה. מכאן שהכישלון המקומי הוא כולו באשמת מי שאחראית לנושא.
עונת המינויים
מה כן עשתה רגב בשלוש שנים? ובכן, לא מעט, אבל בתחומים שלא ממש תורמים לציבור: כך למשל בתחום המינויים לתפקידי מפתח שיש לה השפעה עליהם: אנשי מקצוע עזבו ואנשי קשר נכנסו תחתם. נכון שרגב לא המציאה את השיטה של מינוי מקורבים למשרות אמון ובחישה במינויים אחרים שיש להם נגיעה למשרד, אבל היא שכללה אותה מאוד. כתוצאה מכך מכהנים תחתיה לא מעט אנשים שהדבר היחיד שמכשיר אותם לתפקיד ביצועי מקצועי הוא כלל לא מתחומי המקצוע.
הזכרנו את אותו “צדק תחבורתי", שמשמעו הנחות ואף פטור מתשלום בתחבורה הציבורית. לכאורה זה נכון. למעשה מדובר בשיטה שנועדה לרצות בעיקר את החרדים, שכן המפתחות שלפיהם נקבעת ההנחה (מצב סוציו־אקונומי וכתובת מגורים) מפלים אותם לטובה. לא שזה פסול להתקין תקנה שמיטיבה עם חרדים, אבל כשבפרסומות מטעם המשרד (בזה היא דווקא טובה) מופיעים חילוניים - כמו אותו זוג פנסיונרים חביב או העלמה מפתח תקווה, עולה החשד שמישהו או מישהי כאן מנסה לגנוב דעת.
עוד סיבה לקמפיין היקר הזה, שלא נועד להגיע לאוזני הזכאים אלא פשוט שנטעֶה כולנו לחשוב שבמשרד התחבורה יש גם שמץ של עשייה, היא קנייה של תקשורת טובה. כשקונים את הדקה היקרה ביותר של שידורי הטלוויזיה, זו שלפני החדשות, מתעורר החשד שמנסים לרמוז למערכות החדשות לא לצאת בלהט רב מדי נגד המפרסמת הגדולה ממשרד התחבורה.
רק באפליקציה
בחו"ל למשל היה לי הרבה יותר קל להידרש לתחבורה הציבורית - אוטובוס או רכבת תחתית. זה לא מפני שאני מהסנובים האלה שנוסעים באנדרגראונד או בסאבוויי למשל אבל לא תתפסו אותם על אוטובוס של דן או אגד. זה פשוט מפני שבחו"ל אפשר להשתמש באמצעי התשלום הזמין לנו ביותר: כרטיס אשראי - זה שנמצא כמעט בכל ארנק או טלפון, בלי להידרש לאפליקציה ייעודית. רק דמיינו כמה נוסעים מזדמנים (שאולי עם הזמן היו רואים כי טוב והופכים לקבועים) צעד פשוט שכזה היה מוסיף לתחבורה הציבורית - ומקל מעט על העומס בכבישים.
זו כמובן רק דוגמה לשינוי קטן שאפשר ליישמו מעכשיו לעכשיו וישפיע לטובה. יש גם דוגמאות אחרות, אבל אולי אפילו בכך אנו עושים חסד מיותר עם השרה הכושלת ביותר סביב שולחן הממשלה - למה שבכלל תתעניין במצוקות שלנו, כשהיא צריכה להתארגן לקראת עוד נסיעת “עבודה"?
התרעות פיקוד העורף