התקשר למשטרה ודיווח: "גבר מרביץ לאמא שלו ואשתו" - ואז התברר שזה היה הוא

זה היה דיווח למוקד 100 כאשר מהצד השני של הקו המטלפן נסער, שתוי ומבולבל, דיווח על "גבר שמרביץ לאשתו ולאמו". רק כשהשוטרים הגיעו אליו, בחדר המדרגות התברר שהמדווח הוא גם החשוד. כעת בית המשפט גזר עליו שלושה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 500 שקלים.

על פי כתב האישום, הנאשם הגיע לביתו תחת השפעת אלכוהול, ובעודו נסער, היה זה שהתקשר למשטרה, דיווח על "בעיה משפחתית" ותיאר בפני המוקדנית כי "גבר מרביץ לאשתו, מרביץ לאמא שלו... אני מעורב באירוע". רק מאוחר יותר התברר שהדיווח נוגע לו עצמו. כאשר השוטרים הגיעו, פגשו בו בחדר המדרגות ושמעו ממנו אמירות קשות: "שים לי אזיקים, קח אותי לתחנה לפני שאני ארצח את אמא שלי, לפני שאני ארצח את אשתי... אני רוצה לרצוח את אשתי ואת אמא שלי".

התביעה הדגישה את חומרת הדברים ואת העובדה שהאיומים נאמרו ישירות בפני שוטרים, עניין המלמד לדבריה על תעוזה וחוסר מורא מהחוק. בטיעוניה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ועל כך שמדובר בנאשם בעל עבר פלילי, וביקשה לגזור עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, הכולל גם הפעלה מצטברת של מאסר מותנה.

מנגד, ההגנה טענה כי נסיבות המקרה מצויות ברף הנמוך ביותר, בראש ובראשונה משום שהנאשם עצמו יצר את הסיטואציה בכך שהתקשר למשטרה. לטענתם, מדובר באירוע ישן, שאין בו פגיעה פיזית ולא הייתה כל חשיפה ישירה של אמו ואשתו לאיומים. ההגנה ביקשה לקבוע כי מתחם העונש יתחיל במאסר על תנאי בלבד, ולחילופין ביקשה להאריך את המאסר המותנה ולא להפעילו.

בדברו האחרון הבהיר הנאשם כי באותו ערב היה "במצב רגשי לא טוב" וכי לא פגע באיש: "אני לא אעשה דבר כזה להורים שלי ולמשפחה שלי… מאז המקרה אני תופס את עצמי, לא עושה שטויות, לא פותח תיקים נוספים". עדותה של אשתו חיזקה את הדברים, והיא תיארה מערכת יחסים תקינה ותפקוד חיובי שלו בעבודה עם ילדים בעלי מוגבלויות. גם אימו ציינה כי היא רואה שינוי משמעותי לטובה בהתנהלותו וביקשה להתחשב בו.

השופט ציין כי אף שמדובר בעבירת איומים בתוך תא משפחתי, חומרת המקרה מתונה יותר משום שהאיומים לא נאמרו בפני המתלוננות אלא בפני שוטרים, לאחר שהנאשם עצמו הזעיק את המשטרה. במילותיו: "השתלשלות העניינים מלמדת יותר על מצב רגשי סוער וחסר שליטה של הנאשם ולא על כוונה לפגוע". לצד זאת הדגיש כי השמעת איומים בפני איש מרות מעידה על חוסר שליטה ותעוזה.

בית המשפט בחן את מדיניות הענישה וקבע כי מתחם הענישה במקרה זה נע ממאסר על תנאי ועד שנת מאסר בפועל. השופט שקל את גילו, הודאתו, חלוף הזמן מאז האירוע ולבסוף קבע כי העונש הראוי מצוי בחלקו המרכזי של המתחם, אך נמנע מהפעלת המאסר המותנה, לאחר שקבע שהניסוח המקורי של התנאי אינו ברור דיו ואינו חל על עבירת איומים מהסוג הנדון.