על פי כתב האישום המתוקן, העובדת ניצלה את תפקידה כקופאית ואחראית משמרת וב־29 מקרים שונים נטלה כספים ומוצרים מהקופה. השיטה הייתה קבועה: ביטול חשבונות, יצירת זיכויים פיקטיביים למוצרים שאינם קיימים במלאי ושלשול הכספים לכיסה. הסכום הכולל, כך נקבע, עמד על 20,883 שקלים. העובדת הודתה במיוחס לה.
התביעה הדגישה בטיעוניה את הפגיעה העמוקה ביחסי האמון בין עובד למעסיק ואת החומרה המיוחדת של עבירת גניבה בידי עובד. לטענתה, ריבוי המעשים, היקף הכספים והתחכום מחייבים הרשעה ועונש מרתיע. "מדובר בעבירות שחוזרות על עצמן במשך קרוב לשנה", טענה, והוסיפה כי מתחם הענישה הראוי נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. התביעה ביקשה שלא לבטל את ההרשעה, אך הסכימה לסטות ממתחם העונש כלפי מטה בשל נסיבותיה האישיות של הנאשמת.
הנאשמת מסרה כי הייתה צעירה, נחשפה להתנהגות מעין זו במקום עבודתה והרגישה צורך להתנהל בדרך דומה, מבלי שהפעילה שיקול דעת ומבלי שהבינה את השלכות מעשיה. עוד מסרה שבכל פעם שגנבה כסף מבית העסק חשה תחושת הצלחה, לצד אשמה ורצון להימנע מהישנות המקרה הבא, אולם הפיתוי גבר עליה. הנאשמת הוסיפה ומסרה כי היא אינה מבינה למה עשתה זאת, כיוון שלא חסר לה דבר בבית. הסנגור הוסיף כי מדובר בצעירה בתחילת דרכה, אשר השלימה לימודים אקדמיים ומנהלת אורח חיים נורמטיבי והרשעה תסגור בפניה את האפשרות להשתלב במערכת החינוך. עוד נטען כי עוד בטרם הוגש כתב האישום נערך הסדר מול החברה, במסגרתו שילמה הנאשמת 150 אלף שקלים, סכום גבוה בהרבה מהנזק שנקבע בכתב האישום.
אולם השופטת קבעה כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק הימנעות מהרשעה. בגזר הדין צוין כי עבירת גניבה בידי עובד פוגעת הן בקניינו של המעסיק והן במרקם האמון שעליו מושתתים יחסי העבודה: "מדובר במעשים שנמשכו במשך קרוב לשנה, בריבוי הזדמנויות ותוך תחכום", כתבה. בית המשפט הדגיש כי העובדת לא הוכיחה נזק קונקרטי שייגרם לה בעקבות הרשעה, וכי החשש שמא לא תתקבל לעבודה בחינוך הוא חשש תיאורטי בלבד: "אין להסתפק בתרחיש עתידי שאינו מגובה בתשתית עובדתית".
עם זאת, בית המשפט התרשם כי העובדת עברה שינוי משמעותי מאז ביצוע העבירות: היא הודתה, נטלה אחריות, חזרה לתפקוד מלא, ולא ביצעה עבירות נוספות בשלוש השנים האחרונות. לכך הצטרפה העובדה ששילמה למעסיק 150 אלף שקלים, תשלום שמשקלו היה "משמעותי" בקביעת העונש.
בסופו של דבר החליטה השופטת לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום ולהטיל עליה עונש קל יחסית, קנס של 10,000 שקלים ומאסר על תנאי.