על פי תגובת היועצת, "שר המשפטים פירש את פסק הדין באופן שגוי, שאינו עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בו, תוך שבפועל דרישת 'עובד מדינה בכיר' שנקבעה בפסק הדין ודרישת 'עובד מדינה' שקבועה בסעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה רוקנה על-ידו מתוכן, תוך שהוא עוקף את אמת המידה המפורשת שנקבעה בפסק הדין בדרך של קליטת אדם שאינו עובד מדינה כעובד מדינה".
לדברי היועמ"שית, "בעשותו כן, השר אף פעל בניגוד לתכליתו של סעיף 23א לחוק שירות המדינה, שקובע כי יש להטיל את התפקיד על עובד מדינה, ולא על אדם אחר שייקלט כעובד מדינה באופן זמני, לצורך הטלת התפקיד בלבד".
היועמ"שית טוענת כי "פגמים אלו מתווספים לחשש הטבוע מחדירתם של שיקולים פוליטיים זרים ביחס להפעלת סמכות כה רגישה וחריגה, הנוגעת לחקירה פלילית מתנהלת. חשש אשר קיבל אישוש פוזיטיבי מאמירות מפורשות של חברי כנסת באשר לתכלית פעולותיו של השר, מקום שאלו לא הוכחשו על- ידו עד כה".
היועמ"שית התייחסה לדבריו של סעדה כי היא חשודה בתיק: "בדבריו האמורים של חבר הכנסת סעדה יש גם כדי ללמד על זהותם של אלו שלא ניתן לגישתו למנות לתפקיד, לאור תפיסתו כי אחד מן השיקולים לבחירת התובע המלווה הוא הציפייה שזה האחרון יורה לחקור את היועצת המשפטית לממשלה, ויהי מה, כחלק מתוכנית רחבה יותר להעבירה מתפקידה".
קוטיק הוסיפה כי "הבקשה לאישור פטור ממכרז למשרה מושא ההצעה, וקיום הליך חלופי, עומדת בתנאי הסף למתן פטור ממכרז למשרה זמנית, בהתאם לנוהל איוש משרות זמניות, זאת נוכח מאפייני המשימה ורגישותה; דחיפותה וחיוניותה של הטלת התפקיד בהעדר גורם אחר אשר בידו לבצע את התפקיד כמפורט בפניית שר המשפטים למיימ הנציב; והצורך הדחוף באיוש המשרה לאור קיומה של חקירה מתנהלת".
השר לוין לעומת זאת תקף את היועמ"שית, וטען כי "הייעוץ המשפטי לממשלה פועל, למרבה הצער והכאב, באופן שימיט הרס על מוסד היועץ המשפטי לממשלה, על פרקליטות המדינה, על אמון הציבור ועל עצם שלטון החוק במדינת ישראל. ואחריתו מי ישורה".
לוין טען כי "בליבת האירועים הנדונים ניצבת חקירה שהיא מהחמורות ומהחשובות בתולדות המדינה. בפרשה מעורבים בכירי מערכת המשפט הישראלית, באופנים שונים ובדרגות חומרה שונות שטרם התבררו; בוימה חקירה פנימית פיקטיבית בתוך הפרקליטות הצבאית לאחר שמי שהעיר על כך שאין לאפשר לחשודים לחקור את עצמם הושתק בבוז בידי הייעוץ המשפטי לממשלה ועתירותיו נדחו; נמסרו, בין ביודעין בין שלא ביודעין, תצהירים כוזבים לבית המשפט, על ידי מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה; גורמים המצויים בניגוד עניינים ליוו את החקירה מראשיתה תוך כפירה במצבם המשפטי; נתקבלו החלטות תמוהות, בלשון עדינה, אשר אפשרו שיבוש מצד מעורבים בפרשה ופוטנציאל לנזק ראייתי כבד ביותר".
לוין הבהיר כי לעמדתו, "אחר הדברים העגומים האלה, מצופה היה מכל הצדדים" לפעול לאישורו המיידי של השופט בן חמו "אשר אין ברסמכא החולק על חוקתיות מינויו, ניסיונו השיפוטי העשיר, מקצועיותו או יושרתו. ואכן גורמי המקצוע המנהליים, הייעוץ המשפטי למשרד המשפטים ונציבות שירות המדינה התגייסו ביעילות ופעלו כדין".
"אלא שדווקא גורמי אכיפת החוק, לצד לשכת עורכי הדין והתנועה למען איכות השלטון, אשר רוממות שלטון החוק בגרונם, מגויסים למציאת כל סיבה אפשרית, מופרכת, קלושה, בדויה וחסרת שחר ככל שתהא, מדוע אין לאשר את מינויו של השופט בן חמו, השופט בדימוס, השני במספר, הנקרא למשימה. האם ההליך התקין והמשפט המנהלי בראש מעייניהם, או שמא שיבוש אחת החקירות החשובות בתולדות המדינה?", שאל לוין.
לוין הוסיף: "כעת הכל בידי בית המשפט הנכבד. ובית המשפט לא יוכל לומר שוב שבכירי מערכת המשפט הוליכו אותו שולל. שמא על כך אמרו חכמים "Fool me once shame on you. Fool me twice shame on me". ההיסטוריה תשפוט מי פעל לחקר האמת ולמען שלטון החוק ומי עשה כל שלאל ידו כדי להסתיר, לכסות, לדחות, לשבש ולסכל".