זו לא הפעם ראשונה שזה קורה. מאז מונה עמית לנשיא כחוק, מגיע קהל שמטרתו לפוצץ דיונים ולעשות דה-לגיטימציה לראש הראשות השופטת. למי שתוהה - לא מדובר במופע ספונטני של קהל שבא למחות. נכון, יש שם גם משפחות שכולות שליבי איתן ועם כאבן, וגם כמה מוחים שהגיעו מסיבותיהם האישיות, אבל יש יד מכוונת המניעה את האירועים הללו.
צריך להבין, קהל בבית המשפט העליון זה דבר מבורך (בהתאם לעיקרון חשוב של פומביות הדיון) וגם הפגנות מחוץ לעליון הן סופר לגיטימיות, אבל פיצוץ דיונים - זו למעשה הדרך הכי טובה ומהירה לאנרכיה. אנרכיה? עזבו. בוא נקרא לילד בשמו: כשהשלטון בעצמו מעודד פיצוץ דיונים בבית משפט - זה אירוע שמתאים לדיקטטורה.
המחאות נגד הנשיא עמית מגיעות לאחר מסע הכפשות מטורף וניסיון למנוע את המינוי שלו ולפגוע במעמדו, וזאת למרות העובדה שנשיא העליון עוד לא הספיק לייצר שום פסיקה משמעותית יוצאת דופן מאז שנכנס רשמית לתפקיד. אז מה רוצים המפגינים ממנו, או בעצם מה רוצה השלטון ממנו? התשובה הקצרה היא הפעלת לחץ על החלטת ההרכב שתתפרסם בתחילת השבוע בעניין מינוי המפקח על הפצ"רית.
אבל התשובה הארוכה יותר היא שהעליון הוא מוקד כוח שבחוצפתו עוד עומד על המשמר הדמוקרטי, הוא עדיין עצמאי ולכן צריך להטיל עליו אימה. הרי המשטרה כבר חלשה, היועצת המשפטית לממשלה בכוונת פיטורין, ההסתדרות בצרות פליליות, התקשורת במתקפה - עיתונאים ביקורתיים מקבלים איומי ברצח. אבל בחוצפתם, השופטים עוד איכשהו מרימים ראש. הרפורמה לא עברה, אז לפחות נפוצץ להם דיונים.
מילה גם לשופטי בית המשפט העליון: התפרצויות כאלו שלא נגדעות בזמן תלכנה ותגברנה, ואי-טיפול בהן משדר הססנות ופחד. הגיעה העת להרחיק לתקופות ארוכות מתפרעים ומתפרצים ולמנוע את כניסתם, כמו אוהדים במשחקי כדורגל, ולהתלונן במשטרה על מי שעובר את הגבול ותוקף סמל שלטון. את גוטליב צריך לשקול להרחיק לתקופה ארוכה.
התרעות פיקוד העורף