בהחלטה חזר בית המשפט על כך שעקרון הפומביות הוא עיקרון יסוד, אך ציין שגם הוא כפוף ליכולת לקיים דיון מסודר ולשמור על ביטחון הנוכחים.
בפתח ההחלטה מזכיר בית המשפט כי עקרון פומביות הדיון מעוגן בחוק יסוד השפיטה. העיקרון משתקף גם בחוק בתי המשפט, המורה כי "בית משפט ידון בפומבי".
לצד זאת, בהחלטה קובעים השופטים שפומביות הדיון איננה רק נוכחות פיזית באולם, אלא גם היכולת של הציבור לעיין בהחלטות ולעקוב אחר ההליך באמצעי שידור ותקשורת.
בין הציטוטים שמביא בית המשפט מהחלטות קודמות כלולות האמירות: "פעולות שחותרות למעשה תחת היכולת לקיים דיון כהלכתו", וכן כי נדרש "חשיבה מחודשת בכל הנוגע לעקרון פומביות הדיון, בפרט בהינתן הטכנולוגיה המאפשרת כיום שידור הדיון באולם סמוך או לציבור כולו".
ההחלטה מציינת ששני תהליכים מובילים למסקנה שיש להתאים את הכללים: התפתחות טכנולוגיות השידור המאפשרות שקיפות מלאה גם ללא נוכחות קהל, ומנגד תופעת ההפרעות.
בנוסח ההחלטה נכתב: "בראי הצורך בהתאמת הדין לנסיבות המציאות המשתנות, ועל רקע הישנותה של התופעה החמורה שתוארה לעיל", הוחלט לנקוט "בצעדים להגבלת הנוכחות הפיזית באולם בית המשפט, בנוסף ובמקביל לשידור הדיון במעגל סגור באולם אחר בבית המשפט או בשידור חי".
השופטים טענו כי "בכך יתאפשר לבית המשפט לקיים את הדיון כהלכתו, ולשמור על שלומם של כלל הנוכחים בהיכל בית המשפט". על פי ההחלטה, "שידור הדיון כשלעצמו, הוא ההיפך הגמור מ'דלתיים סגורות', מאחר שיש בכך כדי לממש את עקרון פומביות הדיון במובן הרחב".