מחר יתקיים בוועדת חוקה דיון נוסף בנוגע לחוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הדיונים המרתוניים בנושא צפויים להימשך, בתקווה כי תהיה הצלחה להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית עוד במושב החורף.
על פי חוות הדעת, "חרף כותרתן של ההצעות, המתייחסת לכאורה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בלבד הרי שמשמעותן הברורה של הצעות אלה היא ביטול מוחלט של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, המהווה ערובה חיונית למשטר הדמוקרטי, והחלפתו בשלושה בעלי תפקידים, שכל אחד מהם כשלעצמו ושלושתם ביחד מהווים שינוי מהותי ביחס למאפיינים הקיימים של מוסד היועץ המשפטי לממשלה".
"בתמצית, מדובר בביטול הפונקציה של שמירת סף בתפקידי היועץ המשפטי לממשלה, ובהפיכתו מגורם ממלכתי המחויב לאינטרס הציבורי לעורך דינו הפרטי של השלטון. מדובר בשינוי משטרי מהותי, שפגיעתו היא מערכתית ורחבה", נכתב.
הטענה בחוות הדעת היא כי "מדובר בשינוי משטרי של ממש שמשמעותו ביטול בפועל של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ושחיקה ופגיעה קשה בערובות דמוקרטיות מרכזיות ובליבת אופייה של שיטת המשטר הישראלית כשיטה דמוקרטית, הכוללת איזונים ובלמים בין רשויות השלטון ומגבלות על כוחה של הרשות המבצעת. כל זאת, דווקא בתקופה שבה חשיבותן של הערובות הדמוקרטיות מתעצמת, בין היתר, לנוכח העובדה שאנו מצויים בשנת בחירות, על כלל הרגישויות הטמונות בדבר".
"בין היתר, נקבעו מגבלות הקשורות למינוי או לסיום כהונה של בעלי תפקידים בכירים במערכות אכיפת החוק, כמו גם לשינוי במעמדם; מגבלות הקשורות למינויים של שופטים; מגבלות הקשורות לעולם התקשורת; ומגבלות הקשורות לעדים בהליך הפלילי. לאחר הקמת הממשלה הנוכחית ונאומו של שר המשפטים בחודש ינואר 2023 בו הודיע על כוונתו לקדם שינויים משטריים במערכת המשפט, נשלחה לראש הממשלה חוות דעת משלימה, בה הובהר כי עליו להימנע מטיפול בשינויים אלו, שיש בהם כדי להשפיע על משפטו המתנהל.
עוד יצוין, כי נשלח לראש הממשלה מכתב מטעם היועצת המשפטית לממשלה שכותרתו "הפרת הסדר ניגוד עניינים", וזאת בעקבות נאום בו הודיע בין היתר כי הוא עוסק באופן ישיר ביוזמות לשינויים במערכת המשפט. בקשת ביזיון שהוגשה לבית המשפט העליון בהקשר זה נדחתה, אך בית המשפט הדגיש כי "בתחום זה של הסדרי ניגוד עניינים – כמו בתחומים אחרים – חוות דעתה של היועצת למשפטית לממשלה מחייבת, כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת"", נכתב.
חוות הדעת תקפה חזיתית את הצעות החוק: "משלא עלה בידי הממשלה בשלב זה לקדם את הליך פיטורי היועצת, נוכח היעדר יכולתה לכנס את הוועדה המקצועית-ציבורית באופן שיבטיח את התוצאה הרצויה מבחינתה ולאור החלטות בית המשפט העליון בנדון, הועלו הצעות החוק הנדונות כעת, כהצעות פרטיות מטעם חברי כנסת מהקואליציה, לוועדת השרים לחקיקה ואושרו על-ידה. זאת, לצד הצעות חוק אחרות שמטרתן להביא להפסקת משפטו הפלילי של ראש הממשלה".
עוד נכתב כי "עולה בבירור כי ההצעות דנן משרתות את הכוונה של הממשלה להחליף את היועצת המשפטית לממשלה, ולמנות תובע כללי אחר שיקבל את ההחלטות בתיקי ראש הממשלה, משעה שלא עלה בידי הממשלה לכנס את הוועדה המקצועית-ציבורית באופן שיאפשר את השלמת הליך הפיטורין. מהלכים אלו הואצו עם תחילת חקירתו הנגדית של ראש הממשלה, ובמקביל לקיום הליכים פליליים וחקירות פליליות רגישות, בהם חשודים הן חברי כנסת וחברי ממשלה, הן גורמים המקורבים ביותר אל גורמי הממשלה. יש בכך כדי להמחיש את משמעותה של ההצעה מבחינת פגיעתה במאבק בשחיתות השלטונית, ואת החשש לקיומם של שיקולים זרים הנוגעים לקידומה".
בחוות הדעת נטען כי "עצם קידומן של ההצעות בתקופה זו, תוך פגיעה קשה וחמורה בעצמאותו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה, החלפת בעלי התפקידים הבכירים בו, פיצול סמכויותיהם והפיכתם לגורמים התלויים באופן מוחלט בדרג הפוליטי – מעיד כאלף עדים על המניעים הפסולים העומדים מאחורי הצעת החוק, שלא ניתן יהיה להסירם במחי הוראת מעבר טכנית כזו או אחרת".
במקרה זה, המסר המשתמע הוא חד- משמעי: כאשר לא ניתן להשיג את התוצאה הרצויה במסגרת הכללים הקיימים, משנים את הכללים עצמם – ועושים זאת באופן ממוקד כלפי אדם ספציפי. שינוי מעין זה, שמשמעותו היא למעשה העדר כללים, המכוון כלפי בעלת תפקיד מסוימת שכהונתה כבר החלה, מהווה ביטוי קיצוני לחקיקה בעלת אופי פרסונלי ורטרואקטיבי כאחד", נקבע בחוות הדעת.
התרעות פיקוד העורף