בכובעו כיו"ר ועדת תכנון ובנייה, השתתף גנדלמן בישיבות שבהן נדונו פרויקטים שללוי היה בהם אינטרסים כלכליים משמעותיים והצביע בעד קבלת בקשות והקלות של לוי. בנוסף, גנדלמן נפגש עם לוי בלשכתו ללא גורמי מקצוע ובהיעדר מהנדס העיר בניגוד למקובל, כאשר לוי מבקש לקדם שינוי ייעוד של קרקע בבעלותו מבית חולים סיעודי למבני מסחר ומגורים דבר שהיה עתיד להיטיב עמו כלכלית.
עוד עולה מכתב האישום, כי לאורך למעלה מארבע וחצי שנים אפשר גנדלמן ללוי גישה ישירה ותדירה ללשכת ראש העיר ולעובדיה. תדירות הפניות הייתה גבוהה מהמקובל. לוי ניצל גישה זו לצורך קידום ענייניו האישיים ואינטרסים של אחרים, וגנדלמן לא מנע זאת בניגוד לחובתו כראש עיר.
במקרה נוסף, במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע לקבלת יומניו של גנדלמן, ועל אף החובה למסור את היומן המלא, הסכים גנדלמן למחיקתן של פגישות שונות מהיומן, ובהן פגישותיו עם לוי. בנוסף היה מודע לכך שאגרת הטיפול שנמסרה למבקש הייתה מופרזת, וזו הובילה לסגירת הבקשה ולכך שהיומן לא נמסר בניגוד לחובתו על פי דין.
עוד הוסיפו: "בסופו של דבר, לאחר הרס אישי וציבורי עצום, נותרה עבירה שולית בלבד: אי-מילוי חובה רשמית. מדובר בפער בלתי נתפס בין החשדות הדרמטיים לבין התוצאה בפועל. אלמלא הניהול הענייני והמקצועי של כבוד השופט ש. בנג׳ו בבית המשפט והליך הגישור שנוהל בידי נשיא בית המשפט המחוזי, עינוי הדין היה נמשך עוד שנים ארוכות. מר גנדלמן בחר לאמץ את המלצת נשיא בית המשפט המחוזי, לקחת אחריות מלאה ולהודות בעבירה. אנו מקווים ומאמינים שבדיון הבא בית המשפט יבטל את ההרשעה".