הנציב שקיבל את התלונה ביקש את התייחסות היועצת. העוזרת שלה השיבה כי מאז פרסום הדו"ח של הועדה נערכו התייעצויות בפורומים שונים לקדם יישום ההמלצה, במקביל לעיסוק אינטנסיבי בענייני השעה שנבעו מהמלחמה וממצב החירום. עוד צוין כי הוגשה עתירה לבג"צ בנושא שנדחתה.
הנציב קבע: "אסון הר מירון הוא בין האסונות הקשים בתולדות המדינה, אם לא הגדול בניהם. 45 גברים, ילדים ונערים קיפחו חייהם ולמעלה מ-100 נפצעו. המשטרה ומח"ש פתחו בחקירות פליליות נגד חלק מן המעורבים".
עוד כתב כי: "הגם שלשכת היועצת פירטה פעולות שונות שבוצעו על ידי גורמים שונים מאז אפריל 2024 לא ברור מדוע במקרים רבים חלפו מספר שבועות בין פעולה לפעולה. אף שחלפו למעלה מארבע וחצי שנים מהאסון, מתברר כי המשטרה והתביעה טרם הניחו ידיהם על חומרים רבים שהוגשו לוועדה וחיוניים לחקירה וזה המצב גם חצי שנה לאחר פסק הדין בעתירה בעליון".
"אף קבלת ההחלטה האם לפתוח בהליך פלילי אינה נראית באופק. מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת ויוצר עינוי דין לנפגעי האסון ומשפחות הקורבנות. העיכוב הרב פוגע בשלטון החוק וביכולת לנהל הליך פלילי יעיל והגון", הוסיף.
עוד נכתב: "עיכובים בלתי מוצדקים מערערים את אמון הציבור. שיהוי עלול לשמש בעתיד כנדבך חשוב בהחלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין – יש למנוע זאת ועוז לפעולה בטרם התיישנות".
לסיכום המליץ השופט ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה לזרז את הטיפול בהמלצת הועדה, לקבוע מועד לקבלת החלטה ולהנחות גורמים בפרקליטות להקדיש את כל המאמצים לכך.
התרעות פיקוד העורף