שנת 2025 תיזכר כשנה שבה הפשיעה במגזר הערבי שברה כמעט כל שיא אפשרי - במובן השלילי כמובן. זוהי אחת השנים הטובות פחות של משטרת ישראל, ואם הנתונים של שנת 2024 היו קשים בכל הקשור למקרי החיסול והרצח במגזר הערבי - שנת 2025 אפילו קשה יותר. למרות הפעילות הבלתי פוסקת והפגיעה האנושה שהשיתה המשטרה על ארגוני הפשיעה הגדולים והמשמעותיים ביותר, נראה כי זה לא מספיק, וציבור גדול במדינה בכלל ובאזור המרכז ותל אביב בפרט תחת אימה ופחד ובתחושה של חוסר ביטחון אישי.
העובדה שיש כיום באזור תל אביב והמרכז רק שני ארגונים שהחוק והגדרות בית המשפט מעניקים להם את ה"תואר" של ארגון פשיעה - כזה שמחזיק במבנה ארגוני היררכי עם ראש ארגון, אנשי כספים ו"אנשי ביצוע", לא מובילה לצמצום או הפחתה של אירועי הפשיעה החמורים כמו אירועי ירי, השלכות רימונים ופיצוץ מטענים. לצידם נמצאים גם החיסולים הבלתי פוסקים בשתי מסגרות שונות - מאבקי כוח ושליטה להעצמת המנגנון הכספי, המהווה את בסיס הפעילות הכלכלית והמבצעית של ארגון מסודר, וגם נקמה וסכסוכים בין משפחות, שבעיקר מתחזקים בתודעה במסגרת האירועים במגזר הערבי.
חשוב להדגיש כבר עתה שתי עובדות מרכזיות - האחת מתייחסת לכך שמעבר לאותם ארגוני פשיעה, פעילים בשטח כנופיות פשע מקומיות, משפחות פשע שמתעצמות וכמובן עבריינים בכירים ומשמעותיים, שעושים הכול מבחינתם כדי לשרוד - אפילו במחיר של בריתות עם ארגונים גדולים.
העובדה השנייה היא המציאות העגומה שנוצרה, שלפיה אמצעי הלחימה הנזילים והנגישים ביותר שנחשפו מאז פרוץ מלחמה חרבות ברזל, כפי שאומרים לנו גורמים בכירים במשטרה, הם רימוני הרסס שזלגו מבסיסי צה"ל ונמכרים כיום במחיר מגוחך של 200 ש"ח - בהישג יד של כל אדם כמעט בישראל. אם פעם היו משליכים רימוני הלם על מנת להפחיד יריב עסקי או עבריין מתחרה או לאיים עליו, היום משליכים רימון רסס בלי לחשוב על התוצאות ההרסניות והאפשרות להוביל למוות.
השלכת רימון או פיצוץ מטענים מצמצמים את היכולות של המשטרה להתחקות אחר העבריינים במקומות שאין מצלמות אבטחה או שבהם העבריינים המנוסים מגיעים ללא טלפונים, כך שלא ניתן לבצע איכונים. שרידי רימון או מטען יכולים להוביל לפיצוח סוג אמצעי הלחימה, ממדיו או המקור שממנו הובא, אלא שלא נשארות עליהם טביעות אצבע או דגימות DNA.
מחוז המרכז במשטרה מנסה להתמודד עם הפשיעה בגזרתו באופן כללי, כשבאחריותו הגבולות הנעים בין נתניה, ג'לג'וליה, כפר קאסם, פתח תקווה, לוד, רמלה, ראשון לציון, רחובות ויבנה. קל לומר כי הבעיה המרכזית נעוצה בערים רמלה-לוד, שם שולט ארגון הפשיעה של ג'רושי, המונה מאות חיילים ואנשי ביצועף כאשר גם מעבר לארגון יש כאלה שהמשטרה מטפלת בהם באופן פרטני. אחד מהם הוא עיסאם ג'רושי בן ה-30, אחד העבריינים המסוכנים ביותר בישראל כיום, כזה שלא בוחל באמצעים כדי לבצע את מזימותיו ומצליח לחמוק למשטרה מתחת לרדאר.
"עיסאם מפוקח מאוד", אומרים עליו בעולם הפשע, "מעבר לפעילות של הארגון המשפחתי הוא פועל לבד, ובכך מצמצם את האפשרות לדליפת מידע לגבי פעילותו. במחוז המרכז אספו עליו מידע מודיעיני רב ומשמעותי, כזה שהוביל לצו מנהלי, אחד הבודדים שאישר בית המשפט, המנסה להגביל ולהצר את צעדיו הפליליים".
"החיסול של אשתו והפציעה האנושה של בנו הפעוט הוביל אותו לצאת למסע נקמה. כולם יודעים להגיד את זה גם ברחוב הערבי, גם בעולם הפשע ואפילו במשטרה, אבל אף אחד לא יכול להביא ראיות לביצועים או למעורבות שלו - ובבית המשפט צריך ראיות", אומר גורם משפטי.
עיסאם ג'רושי יודע כי רק הנער שביצע את המעשה - והיה בעצם חייל של שולחיו או קבלן ביצוע - שילם את המחיר בדמות כתב אישום. הוא החליט לפגוע בכל מי שקשור מבחינתו לאירוע הזה. בניגוד לבית המשפט, הוא לא צריך ראיות או הוכחות. הוא מסתמך על הניסיון והידע שצבר בעולם הפשע.
בהמשך נעצר ג'רושי על עבירות מינוריות, אולי אפילו במתכוון, והוא נשפט לשמונה חודשי מאסר. "זה זמן שלכאורה מרחיק אותו מהמשטרה ומהשטח, ונותן לו בכלא זמן להתארגנות מחדש. לכולם ברור שכשהוא ישתחרר הכול יהיה באופרציה אחרת", אומר לנו גורם בפשיעה.
מארגון ג'רושי רק עיסאם מצוי תחת צו מנהלי והמשטרה לוטשת עיניים לעברו, אבל זה לא אומר שלגבי האחרים לא מתבצעת פעילות ערה.
"במגזר הערבי ובכלל, כשרוצים להוציא חיסול היום - זה אירוע קל ואפילו זול. הרי לא הולכים לחסל איזו דמות בכירה אלא בני משפחה יריבה, ולכן המחיר עבור הביצוע הוא כסף קטן. האמצעים כמו רימונים וכל השאר נמצאים בהישג יד, ולכן צריך את קבלני הביצוע שמגיעים על קורקינטים או על גבי אופנועים, חלקם רעולי פנים, וכמה דקות אחרי זה הם כבר באזור אחר בלי שום סימן או גילוי מעורבות", אומרים ל"מעריב" גורמים המעורים בפרטים.
נציין כי בין הכנופיות בפתח תקווה נעשתה לאחרונה סולחה, לפחות מעל פני הקרקע, מה שמביא לכאורה לרגיעה באירועי הפשע. עם זאת, בשבוע האחרון כבר נרשמו שני מקרים חדשים של ירי לעבר בית בשכונת עמישב, וימים לאחר מכן מטען חבלה קטן בעוצמתו שהונח על חומה באזור בית חולים השרון - ככל הנראה במטרה לאיים.
בפתח תקווה מתעוררת תופעה שבה אנשים צעירים מאוד, אפילו קטינים, רכובים על קורקינטים ונכנסים לעולם הפשיעה "בזכות" קווי הלוואות בריבית שהם מנהלים וקווי סמים.
בנוסף צריכה המשטרה להתמודד עם מחוללי הפשיעה ביפו, שהעלו את מספר האירועים ביפו באופן ניכר ומשמעותי. "כאן אפשר לפגוע בקטינים בני 14 עם אקדחים מוסלקים בתחתונים. הם מקבלים כסף קטן ויוצאים לבצע ירי. במגזר לא צריך הרבה סיבות כדי לירות, ולכן יש פה לא מעט שמסליקים נשקים. יש פה פחות מדליפים או מלשינים כמו שקוראים להם, ועל כל שטות יורים. אפילו סכסוך בין חברים טובים או החלפת מילים יכולה להיגרר לכדי פשע אלים", אומרים ל"מעריב" גורמים במשטרה.
האירועים הללו הפכו את יפו לאזור שבו חשים התושבים היהודים את חוסר הביטחון ותחושת התסכול. "אנחנו אוהבים מאוד את האזור אבל קשה לומר בביטחון שבטוח פה, כי בכל זאת אתה יכול לעבור ובדיוק לאיזה עבריין צעיר נקרית ההזדמנות לפגוע ביריב שלו, אז הוא ישלוף אקדח וירה. אנחנו מבינים את זה שהמשטרה לא מסוגלת להיות בכל רגע נתון בכל פינה, ולכן זו תחושת התסכול לפעמים. צריך לזכור שבסוף אנחנו כאן מתוך בחירה".