במסגרת בקשת חופש המידע דרשה העמותה לקבל, בין השאר, את מסמכי המינוי של חברי הוועדה, הסדרי ניגוד העניינים שלהם, פרוטוקולים של דיוניה, עמדות וחוות דעת שהוצגו בפניה, וכן החלטות והמלצות שניתנו במהלך עבודתה. לטענת העמותה, המידע המבוקש נוגע ישירות לאופן קבלת ההחלטות ביחס לעתיד התחנה ולשיקולים שעמדו בפני הוועדה המייעצת.
בעתירה נטען כי חרף חלוף המועדים הקבועים בחוק חופש המידע, משרד הביטחון לא העביר את המידע המבוקש ולא מסר החלטה מנומקת כנדרש בדין. עוד נטען כי לא נמסרו הודעות כדין על הארכת מועדים, וכי גם לאחר פניות מוקדמות שנעשו למשרד לא התקבל מענה מהותי. בנסיבות אלה, לטענת העמותה, לא נותרה לה ברירה אלא לפנות לבית המשפט על מנת לאכוף את הוראות החוק.
העמותה טוענת בעתירה את החשיבות הציבורית שבחשיפת המידע, על רקע מהלכים הנוגעים לעתידה של תחנת גלי צה"ל. לטענתה, מפרסומים פומביים, מהצהרות שר הביטחון ומהמלצות הוועדה המייעצת, עולה כי מקודמים צעדים ממשיים הנוגעים לסגירת התחנה או לשינוי מהותי במעמדה. במצב זה, נטען, קיים צורך ציבורי מובהק להבין כיצד התקבלו ההמלצות, אילו שיקולים הובאו בפני הוועדה ומה הייתה תשתית העובדות שעל בסיסה גובשו מסקנותיה.
עוד נטען כי המידע המבוקש הוא תנאי לקיומו של דיון ציבורי מושכל ומבוסס, וכי ללא חשיפתו נפגעים עקרונות השקיפות, הפיקוח הציבורי והיכולת לבקר את פעולת הרשות המבצעת. העמותה מוסיפה כי העתירה הנוכחית מהווה צעד ראשון במסגרת מאבק ציבורי ומשפטי רחב יותר, הנוגע להחלטות שר הביטחון ביחס לעתיד תחנת גלי צה"ל ולאופן קבלתן.