ארגוני העובדים ישלטו במכרזים? פסק הדין התקדימי של בית הדין לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין תקדימי שעשוי לשנות את כללי המשחק: המדינה תהיה חייבת להתייעץ עם ארגוני עובדים לפני שהיא מפרסמת מכרזים להפעלת שירותים ציבוריים, כאשר תנאי המכרז משפיעים על זכויות העובדים.

פסק הדין עוסק במכרז שפרסם משרד הרווחה בשנת 2024 להפעלת עשר מסגרות חירום לנוער בסיכון ("קורות גג"). עד אז הופעלו שמונה מסגרות כאלה, רובן על ידי עמותת"אותות", שעובדיה מאורגנים בארגון "כוח לעובדים". לקראת פרסום המכרז החדש, ביקש ארגון "כוח לעובדים" ממשרד הרווחה לקיים איתו הידברות על תנאי המכרז, בטענה שהם עלולים לפגוע בזכויות העובדים.

לטענת הארגון, המשרד פרסם את המכרז ללא הידברות מוקדמת והוא כלל שינויים משמעותיים, כגון: הגבלת מספר המסגרות לכל מפעיל, שינוי בפריסה הגיאוגרפית ותעריפים נמוכים יותר, שתוצאתם, לטענתו, היא פגיעה לכאורה בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי.

בעקבות זאת פנה ארגון "כוח לעובדים" לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בדרישה לחייב את המדינה לקיים איתו הידברות ולהקפיא את הליכי המכרז. בית הדין האזורי קיבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, וקבע שעל המדינה להידבר עם ארגון העובדים רק לגבי ההגבלה על מספר המסגרות, אך לא לגבי שאר תנאי המכרז. שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי.

בית הדין הארצי קבע בפסק דינו, כי המדינה, למרות שאינה המעסיקה הישירה של העובדים, הייתה חייבת לקיים הידברות עם ארגון העובדים לפני פרסום המכרז, ביחס לכל תנאי במכרז שנוגע לזכויות העובדים, או בעל השלכות על זכויות אלה. זאת, מאחר והמדינה מעורבת באופן מהותי בקביעת תנאי העבודה של העובדים במסגרות האלה, ולמכרז השפעה ישירה על זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי. בית הדין ביטל את המכרז והורה למדינה לקיים הידברות עם ארגון העובדים לפני שהיא מפרסמת מכרז חדש.

לדברי עו"ד שוהם, פסק הדין לא הבהיר באופן ברור מה בדיוק נדרש מהמדינה במסגרת "קיום הידברות" עם ארגון העובדים. אמנם בית הדין הארצי הדגיש שהידברות לא אומרת בהכרח הגעה להסכמות, אבל המונח "הידברות" הוא עמום ונתון לפרשנות. להערכתו, בגלל חוסר הבהירות והפרשנויות השונות שהצדדים עשויים לתת למונח "הידברות", ייתכן שהסיפור עוד לא הסתיים.

לעמדת עו"ד שוהם, מעורבות ארגון עובדים לפני פרסום המכרז עלולה ליצור בעיות וקשיים משמעותיים: "ארגון עובדים שמייצג את את עובדי אחד המציעים במכרז עלול לדרוש תנאים שמקדמים מציע מסוים ופוגעים בעקרון השוויון, בהיעדר גבולות ברורים למשמעות 'חובת ההידברות' שהטיל בית הדין הארצי על המדינה, והדבר עלול לגרום לעיכובים משמעותיים בקידום מהיר ויעיל של מכרזים שנועדו לשרת את הציבור", הוא העריך, "מכרזי המדינה אמורים למקסם את התועלת לציבור, ולא לשקף מראש פשרות שמטרתן העיקרית היא שיפור תנאי העסקת העובדים".

עד טוען שוהם, כי אחת מהשאלות הרבות שנותרות ללא מענה בפסק הדין היא מה היא חובת המדינה כאשר שני ארגוני עובדים או יותר מייצגים עובדים של גופים שונים המתחרים באותו מכרז.

האם על המדינה להידבר בנפרד עם כל אחד מארגוני העובדים? האם עליה לקיים "שולחן עגול" עם כל ארגוני העובדים טרם פרסום המכרז? האם מצב כזה לא יגרום לעיכובים נוספים בשל טענות של ארגון עובדים כי המדינה העדיפה את האינטרסים של ארגון אחד על פני אחר?

עו"ד שוהם העריך, כי לאור הסוגיות המהותיות העולות מפסק הדין, אשר חלקן חורג מתחום דיני העבודה ונוגע בשאלות מהותיות של משפט מנהלי ודיני מכרזים, אין לשלול את האפשרות שהמדינה תעתור לבג"צ נגד פסק הדין.