לפי החקירה, נדגיש לא עולה כל אינדיקציה למעורבות היועצת המשפטית לממשלה בפלילים. היא לא נחקרה באזהרה, ויתרה מזו לא עלה צורך שתמסור אפילו עדות פתוחה. גם לא עלתה אינדיקציה לפלילים כלפי גורמים בכירים אחרים בייעוץ המשפטי או בפרקליטות המדינה.
אז מה הלאה?
נזכיר, הפרקליטות, כך קבע בג"צ, נמצאת גם היא "בניגוד עניינים מוסדי" בתיק. כלומר הם בניגוד עניינים אפשרי רק כי כפופים לגורמים בכירים בפרקליטות ובייעוץ, אבל ייתכן שהמפקח יוכל לקבוע שבתום החקירה ניגוד העניינים הוסר. זאת משום שלא עלתה אינדיקציה למעורבות פלילית של בכירים בפרקליטות ובייעוץ, אז הוא יטיל על גורמים בפרקליטות לבחון ולנהל את התיק תחתיו.
סיבה נוספת לכך היא שאין הרבה אפשרויות של גורמים חקירתיים אחרים שינהלו תיק כזה מורכב. למשל מחלקת תביעות במשטרה גם עוסקת באישומים אבל בתיקים קלים בהרבה, לכן לא רק זהות המפקח היא שאלה גם זהות היחידה שתבחן את התיק.
הצעת מחלקת הבג"צים בפרקליטות לשופטים
לפי הפרקליטות, על דעת פרקליט המדינה, הם שוב מציעים למנות - שופט מלווה בדימוס של בית המשפט העליון, שימונה על ידי השופטים בלבד. הם מציעים מתווה בנושא: בין היתר הם מציעים כי כל חומר החקירה יועבר לשופט, המשטרה תוכל להתייעץ איתו במקרים של מעורבות גורמי פרקליטות או מערך ייעוץ משפטי ותהיה לו סמכות להורות על השלמות חקירה במידת הצורך.
נקודה חשובה שהפרקליטות מעלים הוא שהיועצת המשפטית למשרד המשפטים תבחן שוב אם עדיין יש חשש לניגוד עניינים לאחר שלב החקירה. הם מזכירים כי המניעות של היועצת המשפטית לממשלה הייתה לשלב החקירה בלבד. ההערכה היא שלוין כמובן צפוי להתנגד נחרצות לחזרתה של היועצת המשפטית לממשלה לפקח על התיק. בהמשך בג"צ יצטרך שוב לאשר את זהות המפקח הבא. לפחות מבחינת המשטרה כל הכאב ראש הזה יעבור בקרוב הלאה.