לטענת העותרים, מדובר במסלול עוקף גיוס המאפשר השתמטות באמצעות שירות לאומי-אזרחי, ולכן הם מבקשים לאסור על המדינה לממנו עבור מי שלא קיבל פטור או דחייה פרטניים משירות צבאי. לטענת העותרים, בחודש שעבר הוארך תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי בניגוד לחוק ולעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.
כמפורט בעתירה, חוק שירות לאומי-אזרחי מעגן מסלול שירות המאפשר לגברים תלמידי ישיבות מהציבור החרדי, ולהם בלבד, לבצע שירות אזרחי במקום שירות צבאי.
נטען כי מדובר במסלול שירות מיטיב, הקצר משירות צבאי, הכרוך בפחות סיכונים ופחות הגבלות חירות בהשוואה לשירות בצה"ל, בעוד שאפשרות דומה אינה פתוחה לצעירים מהציבור הכללי.
העתירה הוגשה נגד מפקדת מיטב (יחידת הליבה בצה"ל האחראית על הליכי המיון, השיבוץ והגיוס של כלל המועמדים לשירות ביטחון - מלש"בים), מנהל רשות השירות הלאומי-אזרחי, שר הביטחון ישראל כ"ץ, ממשלת ישראל, גופים מפעילים שבהם מתבצע שירות אזרחי-ביטחוני, הכנסת וארגון "חברים".
לפי העתירה, מבקשים העותרים לקבוע כי לא יינתן אישור של מפקדת מיטב לבקשות לשרת בשירות לאומי-אזרחי מצד חייבי גיוס המפרים את חובת הגיוס - כלומר כאלה שלא ניתנה בעניינם החלטה פרטנית על דחיית שירות או פטור משירות. בנוסף נטען כי התיקון לחוק אינו תקף.
עוד נטען בעתירה כי "המשיבים מפעילים את החוק בהתאם לפרשנות לא חוקית ובלתי מתקבלת על הדעת, כאילו החוק מאפשר כניסה להסדר הקבוע בו גם למי שמצויים באותה עת ממש במעמד של משתמטים מחובת השירות הצבאי".
עוד נאמר כי עיקר הפגמים שעליהם נסבה העתירה פורטו בצורה מפורשת בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהונחה בפני הממשלה טרם קידום תיקון סעיף החוק.
למרות עמדת הייעוץ המשפטי, וללא התייחסות עניינית לאמור בה, החליטה ממשלת ישראל לקדם את הצעת החוק, והחוק הוארך עד לסוף חודש מרץ.
התרעות פיקוד העורף