כזכור, תומר ירושלמי הודתה כי היא זו שהדליפה את הסרטונים בנוגע לפרשת שדה תימן והיא זו שחתמה על תצהיר כוזב לכאורה שהוגש לבית המשפט.
בהמשך נערכה כביכול בדיקה בנוגע למקור שהעביר את הסרטונים אותה ניהל סגנה של הפצ"רית, וזה סיכם את בדיקתו בהחלטה לפיה לא ניתן להתחקות אחר הגורם המדליף כביכול.
החלטה זו קיבלה את אישורה של היועמ"שית בהרב מיארה, אלא שלאחר מכן נמצא כי מדובר לכאורה בקביעה פזיזה למדי ובבדיקה רשלנית שכן לחץ שהפעילו פרקליטיהם של לוחמי המילואים הוביל להודאה של הפצ"רית לפיה היא הדליפה את הסרטונים, וזאת זמן קצר אחרי שיחידת להב 433 קיבלה את האישור לפתוח בחקירה פלילית.
מיד לאחר מכן נעלמה הפצ"רית בנסיבות מסתוריות ובמשך שעות ארוכות נערכו חיפושים אחריה בעקבות חשש לחייה. בשעות הערב המאוחרות אותרה תומר ירושלמי בחוף הצוק בתל אביב, כשהיא ללא מכשיר הטלפון הנייד שלה, ונעצרה על ידי המשטרה.
ארבעה ימים לאחר מכן, דקות לפני שהמשטרה הגיעה לבית משפט השלום בתל אביב כדי לבקש את שחרורה של הפצ"רית לשעבר בתנאים מגבילים, אותר המכשיר הנייד שלה על ידי אחת המבלות שרחצה במים ולדבריה מיד כשלחצה על הפעלתו הבינה כי מדובר בטלפון שאותה מחפשת כמעט מדינה שלמה ובעיקר המשטרה.
חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרה הצליחו לפרוק את המכשיר הנייד, להוריד את תוכנו ולאפשר שימוש בחומרים שאותרו בו לביסוס החשדות כנגד תומר ירושלמי, שבהמשך עומתה מול חשודים אחרים.
התרעות פיקוד העורף