זמן קצר לאחר הרצח מיהרו גורמים שונים לקשור אותו לסכסוך מתמשך בין שני בין משפחות חוואלד וסעוואד - סכסוך שלפי הערכות גבה עד כה יותר משלושים קורבנות. ואולם, בדיקה ראשונית מעלה כי רק אחד משלושת הנרצחים הוא קרוב משפחה של אדם המעורב בסכסוך, ולשלושתם אין עבר פלילי מוכר.
"אנשים מפחדים לקנות רכב חדש, כי ברגע שידעו שיש לך כסף יבואו לדרוש פרוטקשן"
באותו בוקר, כאשר תושבי שפרעם וביר אל־מכסור שמעו גם על רצח סטודנט לרפואה בערערה שבנגב, שאירע כמה שעות קודם לכן, נדמה כי תחושת האקראיות מטילה אימה גדולה ביותר על הציבור בחברה הערבית. לא עוד "חשבון בין עבריינים", אלא פחד מפני פגיעה בכל אדם, בכל מקום ובכל שעה.
לדבריו, האחריות אינה מוטלת רק על הממשלה, אלא גם על ההנהגה הפוליטית הערבית, המקומית והארצית. "אין תוכנית עבודה ברורה, אין שינוי שיטה. עובדים באותם כלים שלא מצליחים כבר שנים. אם אתה נבחר ציבור, זו לא טיול – זו עבודה קשה. אתה חייב למצוא פתרונות וללחוץ על כל ממשלה, ימין או שמאל".
מעבר לביקורת הפוליטית, סליבא מתאר פגיעה עמוקה בשגרת החיים. "אתה יוצא לעבודה ולא יודע מול מי אתה עובד. טעות קטנה יכולה לעלות לך בחיים. אנשים חושבים פעמיים אם לפנות למשטרה או לא". לדבריו, ברוב המקרים תושבים כלל אינם פונים למשטרה. "התחושה היא שאין מי שיגן עליך. זה ניסיון אישי שלי ושל רבים אחרים. מי ששולט היום ברחוב הם הארגונים, לא המדינה".
הפחד מחלחל גם להחלטות כלכליות. "יש אנשים שמפחדים לקנות רכב חדש, כי ברגע שידעו שיש לך כסף יבואו לדרוש פרוטקשן. יש כאלה שנמנעים מקנייה או מכירה של דירות וקרקעות, רק כדי לא למשוך תשומת לב". גם הורים, לדבריו, חיים בחרדה מתמדת. "יום בלי רצח נחשב יום שעבר בשלום. ילדים פחות יוצאים החוצה, והורים מנסים להשאיר אותם בבית. זו מציאות שהפכה לשגרת חיים".
תושבים רבים בשפרעם מתארים מציאות של חרדה מתמשכת, כזו שכל רעש מקפיץ אותך. אחד התושבים הוותיקים אמר: "פעם ידעת שיש אזורים מסוכנים. היום אין אזור בטוח. זה לא חיים, זה הישרדות". בעל עסק במרכז העיר תיאר פגיעה ישירה בפרנסה: "לקוחות מפחדים להגיע, עובדים מפחדים לעבוד. אתה לא יודע מה יקרה בכל יום".
גם בהנהגת העיר נשמעת זעקה חריפה: "זה לא חינוך ולא תרבות"
חניפס דוחה את הטענה שמדובר בבעיה תרבותית: "זה לא חינוך ולא תרבות. מספיק אחוז אחד שמתעסק בפשיעה כדי להטיל אימה על 99 אחוז של אזרחים נורמטיביים שמבקשים לחיות בשקט". הוא מתאר פחד יומיומי ברחוב: "אימהות חיות בחרדה, כל עיכוב של ילד בלילה מדליק נורה אדומה. אנחנו מדברים עכשיו, ואת לא יודעת אם בעוד חצי שעה תשמעי על החיסול הבא". לדבריו, נחצו קווים אדומים מזמן: "כשיורים על אוטובוס שמסיע תלמידים עם צרכים מיוחדים זו קטסטרופה. המדינה חייבת לקום ולהגיד עד כאן".
עאמר ארמלי, ממלא מקום ראש העיר שפרעם מתאר את המצב: "רשויות החוק והמשרדים הרלוונטיים בממשלה חייבים להתעורר ולעזור לנו להתמודד מול גל הפשע המשתולל בחברה הערבית לפני שיהיה מאוחר מדי. אנחנו זועקים שדמנו הופקר ושהממשלה חייבת לפעול מהר וחזק בשביל להפריך את ההרגשה הזו. אנשים חיים בפחד, מפחדים להסתובב ברחובות, זה כבר לא רק בלילה, זה קורה גם לאור יום. אנשים מפחדים על החיים שלהם".
לדבריו, הממשלה פועלת לחיסול החברה הערבית בדרך מתוחכמת, ומאפשרת לערבים "להרוג אחד את השני", במקום לטפל בשש עד שבע משפחות פשע ערביות שלדבריו שולטות בפשיעה בכל הארץ. עוד אמר כי אנשים מפחדים לקנות רכבים חדשים, עסקים נסגרים, ולאיש אין אמון במשטרה, ואף קיים חשש לפנות אליה. לדבריו, הפשיעה גורמת גם לעזיבה מיישובים ערביים, הן ליישובים יהודיים והן מחוץ לישראל, בשל חוסר היכולת להתמודד עם האלימות והפרוטקשן. לטענתו, לממשלה יש את הכלים למגר את הפשיעה, והוא אינו מקבל את הטענה כי האלימות תזלוג לחברה היהודית. "ברגע שיהיה רצח בחברה היהודית יתפסו את הרוצח וימגרו את הפשיעה. זה עניין של החלטה להשאיר ככה את המצב בחברה הערבית".
גל רציחות מתמשך והסלמה באלימות
המקרים האחרונים מצטרפים לרצף ארוך של מקרי רצח ואלימות קשה בשפרעם בשנה וחצי האחרונות. רק לפני כחודש, בדצמבר 2025, התרחש מה שנחשד כרצח כפול, כשגופותיהם של שני גברים, בני 31 ו־46, אותרו עם פציעות ירי בשטח פתוח ליד כפר חוואלד הסמוך לשפרעם.
המשטרה העריכה כי הרקע הוא סכסוך דמים מתמשך בין משפחות פשע. ביוני 2025 אירעו בעיר שני מקרי רצח נוספים: האחד - אירוע ירי שבו נרצח אדם אחד, כחלק מיממה קטלנית שבה נרצחו ארבעה בני אדם במוקדים שונים בארץ; השני - רצח עודאי חוסאם אבו רע’יש, צעיר בן 28 שנורה למוות בשכונת עג’רוש בעיר, ובעקבותיו התפתחו עימותים בין תושבים לכוחות המשטרה שהגיעו לזירה.
במרץ 2025 נורה למוות צעיר בן 19 מטווח אפס ברחוב בעיר. באפריל 2025 נורה למוות גבר כבן 60, כשנה לאחר שבנו נרצח גם הוא באירוע ירי. ביולי 2024 נרצח פאדי ג’מאל, תושב שפרעם בן 36, דמות מוכרת ברשתות החברתיות ובעל עסק לצעצועים, שנורה למוות על ידי רעולי פנים.
בנובמבר האחרון נרשמו בעיר גם אירועי אלימות חמורים נוספים, כאשר אוטובוסים הוצתו בארבע זירות שונות בשפרעם. רצף זה, לצד ארבעת מקרי הרצח ביממה האחרונה והפצת סרטון מאירוע הירי האחרון, ממחיש עבור תושבים רבים מציאות שבה האלימות כבר אינה נתפסת כחריגה, אלא כאיום יומיומי. לא רק לעבריינים או למעורבים בסכסוכים, אלא לכל מי שיוצא מהבית ואינו יודע אם יחזור בשלום.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "שוטרי המחוז הצפוני יחד עם לוחמי מג"ב ממשיכים לפעול בנחישות נגד אירועי הירי והפשיעה למען שמירה על ביטחון הציבור. לראיה, בשנה החולפת נתפסו בתחומי המחוז מעל 1000 אמצעי לחימה וסוכלו חוליות חמושות. בתוך שעות, מיד לאחר האירוע אתמול בשפרעם, פשטו כוחות רבים של המחוז הצפוני על בתי חשודים ועצרו תשעה חשודים לחקירה בתחנת המשטרה במסגרת חקירה שעודנה נמשכת".
התרעות פיקוד העורף