השופטים קבעו כי העתירה תידון בהרכב של חמישה שופטים, וציינו כי הם שוקלים הוצאת צו על תנאי. ההרכב המורחב ייתן על כך החלטה בתחילת פברואר, והדיון ייערך לכל המאוחר במרץ.
כך כתבו בהחלטתם: "עיינו בכתבי הטענות מטעם הצדדים ובבקשות השונות שהוגשו מטעמם. נתנו דעתנו, בין היתר, לכך שהתגובה המקדמית מטעם ראש הממשלה והשר בן גביר נסמכה בעיקרה על 'עמדתם העקרונית של הממשלה וראש הממשלה ביחס לעתירות', שאינה מושפעת בהכרח מאירוע כזה או אחר שנטען כנגד השר בן גביר".
עוד צוין כי תגובתם אינה כוללת התייחסות מפורטת לתשתית העובדתית שהוצגה בכתבי הטענות מטעם יתר הצדדים, וכי ככל שהעתירות לא יידחו על הסף - משיבי הממשלה "שומרים על זכותם לפרט את טענותיהם המלאות, אף לגופו של עניין".
"בנסיבות אלו, ובהיעדר התייחסות לגופו של עניין מטעם ראש הממשלה, שהחלטתו היא שעומדת במוקד העתירות, איננו רואים טעם מעשי בקיום הדיון שנקבע ליום 15.1.2026. כמו כן, בהמשך לבקשת בן גביר בבג"ץ ובהינתן כובד משקלן של הטענות שהועלו בהליכים דנן, מצאנו להורות כבר בשלב זה על הרחבת ההרכב שידון בעתירות".
השופטים טוענים כי תגובת ראש הממשלה והשר בן גביר אינה מתייחסת לעובדות העולות בעתירות, לרבות עתירת היועצת המשפטית לממשלה, ולכן הם שוקלים הוצאת צו על תנאי עוד בטרם הדיון.
צו כזה יחייב את עורך דינו של ראש הממשלה לנמק מדוע אינו מפטר את בן גביר, והוא מהווה מעין "כרטיס צהוב" לממשלה - המעביר בדיון העתידי את נטל ההוכחה מהמעתרים לממשלה. כך או אחרת, הדרך להורות על העברת השר מתפקידו, אם תתקבל, תתקיים במועד מאוחר יותר.
בהמשך הוסיף עו"ד חקלאי: "מעשיו של בן גביר לביטול עצמאותה המקצועית של המשטרה הם שיטתיים ובלתי פוסקים. אסור לו להמשיך לכהן בתפקיד רגע אחד נוסף. כעת ניאלץ להמתין ולקוות שבג"ץ יוציא צו על תנאי, שיורה לראש הממשלה לנמק מדוע לא יפטר את בן גביר, בתחילת פברואר. ונגיע לדיון שנדחה לסוף מרץ ערוכים ומוכנים, בניסיון לבלום את ההפיכה המשטרית. אנחנו מקווים שבג"ץ אכן יורה לראש הממשלה להעביר את בן גביר מתפקידו".
התרעות פיקוד העורף