לגבי הבקשה של המשטרה בנושא ברוורמן היא כותבת: "שגה בית המשפט בקביעותיו ביחס לתשתית הראייתית שהתגבשה עד עתה". היא משיבה לטענה של השופט מזרחי, כי החקירה התנהלה בעצלתיים לאחר הריאיון עם פלדשטיין לעמרי אסנהיים בכאן 11. "נדרשו פעולות חקירה טרם קבלת ההחלטה (לחקור), כמו בחינת הריאיון מול החומר הקיים, בחינת הצורך בחקירה באזהרה, קבלת אישורים מתאימים, הוצאת צווים ועוד". הם מוסיפים כי ברוורמן גם שהה לאחר הריאיון מחוץ לישראל, מה שהוביל לעיכוב נוסף.
המשטרה גם דוחה את הטענה כי פלדשטיין נתן "עדות ניקיון" (עדות שניתנת לאחר שאדם חותם על הסדר עד מדינה ומתוודה על כל עבירותיו) ומביעה ביקורת על כך שמזרחי ביקש לעיין בה. המשטרה כתבה: "ככל שהיו מגעים הם חסויים ו"התייחסות אליהם היא פגיעה אסורה בחיסיון".
עוד כתבה המשטרה כי פוטנציאל המעורבים בחקירה גדול, והיא מתריעה מפני שיבוש אפשרי של ברוורמן.
לגבי אוריך כותבת המשטרה בערר כי מכלול הראיות מעלה חשד משמעותי כלפיו, בנושאים שהוא לא נתן עבורם "הסבר מניח את הדעת". לטענתם חוקר להב 433 בית המשפט השלום התעלם לחלוטין מהראיות נגדו בעבירות נוספות לאחר הדלפת המסמך, שהם "החזקת ידיעה סודית, מסירתה לעיתונאים והשמדת ראיות (הטלפון הנייד שלו)". בנוסף טוענת המשטרה, כי מההתכתבויות בינו לבין פלדשטיין עולה כי אוריך מעודכן שיש לפלדשטיין מקור באמן והוא מעודכן באופן שוטף על הקשר הזה.
המשטרה המשיכה במתקפה על השופט מזרחי וטענה: "שגה בית המשפט קמא כשקבע שיש לדחות את הבקשה לאיסור יצירת קשר שכן הבקשה כוללת איסור יצירת קשר באופן כוללני ביותר, בדרך 'קבוצתית', מבלי שהמשיב ידע מה הם גדרי האיסור, ויכול למצוא את עצמו עבריין בדיעבד משום שיצר קשר עם מאן דהוא שיתכן והתברר בדיעבד כמי ששייך לקבוצה זו".
"בעניין זה תשיב העוררת כי ראשית, נוכח העובדה שהחקירה בראשיתה, וכי פוטנציאל המעורבים בחקירה זו הינו גדול, לא ניתן בשלב זה לנקוב בשמות ספציפיים של הגורמים איתם יש לאסור על המשיב ליצור קשר, אך הדבר אינו מוריד כהוא זה מבהירות האיסור. שנית, המשיב, אשר מכהן בתפקיד של ראש הסגל של ראש הממשלה יודע היטב מי הם האנשים השייכים לקבוצות שהתבקשו במסגרת הבקשה, וככל שיתעורר בליבו ספק בעניין – יוכל לבדוק זאת בנקל".
"העוררת תטען כי ביטול איסור יצירת הקשר עם הגורמים המבוקשים מהווה שגיאה המתעלמת מהחשש לשיבוש הליכי משפט ומהנסיבות המיוחדות של תיק זה. איסור יצירת קשר אינו מהמגבלות המחמירות מבחינת עוצמת הפגיעה בחירות, ובנסיבות תיק זה והעובדה כי החקירה בראשיתה - להסרת תנאי זה השלכות מעשיות משמעותיות. יוזכר כי למשיב מיוחס בין היתר חשד לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין".
"המשיב חשוד בכך שכשהתברר לו כי מתבצעת חקירת מחב"מ בגין הדלפת המסמך הסודי ל'בילד', הוא קיבל מידע הנוגע ללב ליבה של החקירה, ופעל בעקבות מידע זה בצורה בהולה כאשר ביקש מאליעזר פלדשטיין להיפגש בחניון בקריה בשעת לילה מאוחרת. משהגיע פלדשטיין למקום, נכנס המשיב לרכבו של פלדשטיין, הציג לו רשימה שמית של החיילים שהוחשדו ע"י מחב"ם דאז, ושאל אותו אם 'זה קשור אלינו'".
"לאחר מכן ניסה לברר עם פלדשטיין האם מישהו מהחיילים הללו הוא המקור שלו, ואף אמר לו שהוא יוכל לכבות את זה. התנהלות זו מלמדת על נכונות המשיב לפעול לשיבוש הליכים, בצורה מתוחכמת ובמחשכים, ומחייבת זהירות יתרה במניעת קשר עם הגורמים הרלבנטיים. העוררת תטען כי מי שהראה נכונות לשבש הליכים בעבר, אין לתת בו אמון שלא יעשה כן שוב. . העוררת תטען כי איסור יצירת קשר עם הגורמים שהתבקשו הינו תנאי מהותי למניעת שיבוש הליכים והגנה על חקר האמת, וכי יצירת הקשר בין המשיב לאלו עלולה לפגוע בחקירה המתנהלת".
בכך לא מסתפקת המשטרה ובערר היא מעלה: "תוסיף העוררת כי אופי המעשים בהם נחשד המשיב, טיבם והקשרם מחייב הרחקת המשיב מלשכת ראש הממשלה, וכי שגה בית משפט קמא בכך שקבע כי התנאים שהוטלו על המשיב - הרחקה מלשכת ראש הממשלה ואיסור יצירת קשר - הם הלכה למעשה בבחינת איסור עיסוק, וכי הדין אינו מאפשר להטיל איסור עיסוק רק לנוכח עילת השיבוש, ומשכך לא ניתן להטיל תנאים אלו. קביעה זו היא קביעה שגויה, וזאת הן בפן הנורמטיבי – משום שוויתור על תנאים אלו אכן עלול להקל על ביצוע עבירה דומה, והן בפן הדוקטרינרי - משום שמטבע הדברים, הטלת תנאים מגבילים מסוגים שונים פוגעים באופן מסוים בעיסוקו של אדם ע"ע מעצר של ממש; מעצר בית; חובת מגורים או הימצאות באזור".
"דווקא נוכח העובדה שעילת השיבוש היא העילה המרכזית בענייננו, ההרחקה הזמנית מזירת העבירה ואיסור על יצירת קשר עם הגורמים הרלבנטיים מתבקשת. שגה בית משפט קמא כשקבע כי אין בתנאי של איסור יציאה מהארץ רלוונטיות, הוא אינו משיג תכלית ראויה, וכי יש במגבלה זו כדי לסכל את כניסתו של המשיב לתפקיד כשגריר. העוררת תטען כי בכל הכבוד אין בטיעון זה כדי למנוע את נקיטת האמצעי הדרוש כדי להבטיח את טובת החקירה, וכי הימצאותו של המשיב בארץ דרושה לשם כך. עוד נוסיף ונציין כי ממילא מדובר בתנאי נקוב בזמן, בשלב זה למשך 30 ימים בלבד, וכי החקירה מתבצעת באינטנסיביות מתוך מטרה להגיע לחקר האמת. באיזון בין האינטרסים השונים הצורך החקירתי גובר".
התרעות פיקוד העורף