על פי כתב האישום, במהלך המלחמה, בעת ששירת במילואים במערך לביטחון מידע של אגף המודיעין בצה"ל, מסר רוזנפלד לפלדשטיין ידיעות סודיות שאליהן נחשף במסגרת תפקידו. ידיעות אלה הועברו בהמשך על ידי פלדשטיין לגורמים שאינם מורשים. אחת הידיעות אף פורסמה בתקשורת זרה, חרף פסילתה לפרסום בישראל על ידי הצנזורה הצבאית. בכתב האישום נטען כי הפרסום חשף יכולות מודיעיניות של מדינת ישראל באופן העלול לפגוע בביטחונה, ביחסי החוץ שלה ואף לסכן חיי אדם.
עוד טענו הסנגורים כי קיים חשש להתמשכות משמעותית נוספת של המשפט, בין היתר בשל האפשרות לצירופם של נאשמים נוספים. בנוסף, הציגו חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון, שלפיה חלה הפחתה במסוכנות הנשקפת כיום מרוזנפלד. מנגד טענה המדינה כי יש לדחות את הערר. לטענתה, נוכח חומרת העבירות המיוחסות לו קיימת מסוכנות ממשית, ויש מקום לחשש להימלטות מהדין, במיוחד בשים לב לכך שרוזנפלד מחזיק גם באזרחות אמריקנית וצפוי לעונש חמור אם יורשע.
השופטת ציינה גם כי יש לייחס משקל לכך שמרכז חייו של רוזנפלד בישראל, לחשיבות הנודעת לכך שחייו מתנהלים על דרך הישר במסגרת מקום עבודתו הנוכחי, ולכך שלא נרשמו לחובתו הפרות של תנאי השחרור. לדבריה, ניתן להפיג את החשש מהימלטות מהדין באמצעים חמורים פחות מאיסור גורף על יציאתו מן הארץ.
בסיכום קבעה השופטת כי יש לקבל את הערר, כך שהדיון בשאלת איסור היציאה מן הארץ יוחזר לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי יבחן את הסוגיה במטרה לקבוע הסדרים מתאימים והדוקים שיאפשרו יציאה לחו"ל לצורכי עבודה, לרבות קביעת ערבויות משמעותיות, הפקדת כלל דרכוניו של רוזנפלד, וכן מתווה למתן הודעה מראש טרם כל נסיעה מתוכננת.
התרעות פיקוד העורף