שופט המחוזי ביקר את החלטת מזרחי על ניתוח חומרי החקירה בשלב שחרור בתנאים טרם הגשת אישום: "לדעתי שגה בית המשפט השלום, הן פרוצדורלית והן עניינית. בפן הפרוצדורלי, כשבחן וניתח את חומר החקירה בעין הבחינה של 'ראיות לכאורה', בחינה השמורה לשלב שלאחר הגשת כתב האישום, לאחר שהחקירה הסתיימה ואין עוד אפשרות מעשית לביצוע השלמות חקירה ולהוספת ראיות נוספות.
קל וחומר שאין מקום במסגרת החלטה העוסקת בהטלת תנאים מגבילים בשלב החקירה, לבחון ולנתח ראיות שהמסגרת המתאימה לבירורן היא ההליך העיקרי, למשל ממצאי מהימנות של עד פוטנציאלי, בעוד שאין מחלוקת שבשלב זה הדרישה הראייתית היא ל'חשד סביר' בלבד. גם במישור הענייני, חומר הראיות כולו כולל טיעוני המשיב בהליך השימוע עמד גם לפני, והוא מלמד לא רק על קיומו של חשד סביר, אלא שעוצמתו של חשד זה גבוהה משמעותית מהנדרש בשלב זה".
עוד כתב שפסר כי: "מהאמור עולה, שבשלב זה של ההליך לא היה מקום לבחון את מהימנות גרסת פלדשטיין ולקבוע 'ממצאי מהימנות' לגביו, על יסוד התרשמות מהמסמכים הכתובים בלבד, קודם שמיעת העדויות, הן של פלדשטיין, הן של יתר העדים".
לדבריו, "עיון בחומר הראיות מלמד כי קיימות בתיק אמרות רבות של פלדשטיין, אשר בהן מוסר הוא על מעורבות ברורה מצד אוריך בביצוע העבירות וגם ישנם חיזוקים מחומרים נוספים המצויים בתיק".