אמש התקיימו דיונים ממושכים בהשתתפות גורמים מהקואליציה, נציגי הסיעות החרדיות והייעוץ המשפטי לוועדה, אולם אלו הסתיימו ללא פריצת דרך. דיון נוסף נקבע למחר, ובעקבות כך הוחלט לדחות את ההצבעה על התקציב ליום רביעי.
סוגיה מרכזית נוספת נוגעת למערך הסנקציות. היועצת המשפטית מבקשת להבטיח כי הסנקציות הקבועות בחוק יהיו אפקטיביות, מידיות ומדורגות, ולא יידחו לשלב מאוחר או יישארו ברמה הצהרתית בלבד. בין היתר, נבחנת החמרת מנגנון הסנקציות הכלכליות, הקדמת מועד תחולתן והסרת חסמים המאפשרים התחמקות ממושכת מחובת הגיוס.
עוד מבקשת פרנקל-שור לצמצם פרשנויות מרחיבות בהגדרות החוק, ובראשן ההגדרה של האוכלוסייה החרדית הנספרת לצורך עמידה ביעדי הגיוס. עמדתה היא כי ניסוח רחב מדי עלול לנפח את נתוני הגיוס בפועל ולפגוע באמינות מנגנוני הבקרה והפיקוח.
בנוסף, היועצת המשפטית מתריעה מפני תלות יתר בשיקול דעת פוליטי רחב, ובפרט בסמכויות הנתונות לשר הביטחון בקביעת אופן היישום. לשיטתה, חוק המבוסס בעיקר על החלטות הדרג המבצע, ללא מנגנוני חובה ואכיפה ברורים בחקיקה, עלול להיחשב כבלתי ישים משפטית וככזה שאינו עומד בדרישות השוויון שנקבעו בפסיקת בג"ץ.
אם תקציב המדינה לא עובר בקריאה ראשונה במועד - לרוב לפני ה-1 בפברואר, כדי לאפשר את קיום הדיונים - נוצר לחץ פוליטי כבד על הקואליציה. בעוד שהחוק מחייב את אישור התקציב הסופי בקריאה שנייה ושלישית עד ה-31 במרץ, כאשר אי-אישורו עד מועד זה מוביל אוטומטית לפיזור הכנסת, דחייה בקריאה הראשונה נתפסת כסימן למשבר קואליציוני, לרוב סביב חוקים נלווים כמו חוק הגיוס, ומגבירה את הסיכון להקדמת הבחירות.
דרישותיה של היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון הפכו לאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים סביב קידום חוק הגיוס, והפערים בין עמדת הייעוץ המשפטי לבין עמדת הסיעות החרדיות והקואליציה טרם גושרו.
התרעות פיקוד העורף