"הבחור לא משתף פעולה באופן מלא עם החוקרים, עונה רק למה שהוא רוצה - אבל טען כי אין לו ברירה. 'המדינה לא עוזרת לי ואני צריך לשלם שכר דירה', הוא אומר לחוקרים כהסבר המניע למעשיו", מספר רס"ב בהט.
ראש הצוות מסביר: "מדובר בפרשה שמתחילה בעצם באמצע 2024. הנאשם מנצל מצב שהמאבטח לא נמצא באותן דקות בכניסה לשופרסל, והוא, עם עגלה שהעמיס, מגיע לכניסה, פותח את הסליפר שמשמש לכניסה ודרכו יוצא החוצה, תוך ניצול המצב. מדובר בעיקר במוצרים יקרים כמו משקאות אלכוהוליים, טסטר צ'ויס, מסנני מים של בריטה ומשחות שיניים שהוא יכול למכור. הוא מרוויח ככה יפה מהם, הוא מוכר בחצי מחיר אבל לא מוכן להסגיר את הקונים של הסחורה".
עינב, כך לדברי ראש צוות החקירה, מגיע לרוב במונית אל הסניפים שאותם הוא מסמן כיעד לגניבה, למעט מקרה אחד: "לחנות הסיטונאית 'שימורי איכות' בחולון הוא שכר אפילו משאית כדי שיוכל להעמיס את הסחורה שהוא גנב משם בשווי של 43,533 שקלים - מחיר סיטונאי. הוא מוכר את הסחורה בסכומים נעים אבל לא מספר למי".
רס"ב בהט מסכם: "מבחינתו זו שיטה רווחית מצויינת, הוא גנב בשווי 100 אלף שקל ב-11-13 מקרים, קיבל לכיס כמחצית מהסכום - וזה מתוך מה שאנחנו יודעים. ברור שהיו עוד מקרים שבחלקם ה-DVR גרס את התיעודים, היו בוודאות מקרים שבגינם לא הצלחנו להעמיד אותו לדין עקב הזמן שחלף, וכאלו שבהם לא הצלחנו להתחקות אחריו".