החוק, שמהווה תיקון לחוק יסוד הממשלה, צפוי לבטל את הלכת דרעי-פנחסי שנקבעה בשלהי שנות ה-90. על פי חוק, גם שר שנאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו. בג"ץ, בהלכת דרעי-פנחסי, קבע כי על ראש הממשלה להפעיל את שיקול דעתו האם נכון שלא לפטר במקרה כזה, אך במידה ובית המשפט יראה ששיקול הדעת לא סביר הוא יכול להכריע כי יש לפטר את השר.
בפועל, בכל המקרים בהם ראש ממשלה החליט שלא לפטר שר שנאשם בפלילים, נקבע כי החלטה שלא לפטר אינה סבירה, כך שראש הממשלה מחויב לפטר את השר. כעת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מבקשת להרחיב את הלכת דרעי-פנחסי גם למקרים בהם לא מוגש כתב אישום ואין חשדות בפלילים (כמו במקרה של השר בן גביר).
החוק, שכבר הונח על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, קובע כי לא תועבר ביקורת שיפוטית בנושא מינוי שרים לממשלה. המשמעות היא כאמור ביטול הלכת דרעי פנחסי וחסימת היכולת של שופטי בג"ץ לקבל את עמדת היועמ"שית ולהורות לנתניהו לפטר את בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי.
אלא שיש סיכוי גבוה שהחוק ייפסל בבג"ץ, מאותה סיבה בדיוק שחוק הסבירות נפסל. בבג"ץ חוק הסבירות, הובהר כי בית המשפט אינו בוחל בפסילת חוקי יסוד, כך שהעובדה שהתיקון מעוגן בחוק יסוד הממשלה אינה מגנה עליו מביקורת שיפוטית.
הלכת דרעי-פנחסי מבוססת על הלכת הסבירות האיזונית. כאשר נעשה ניסיון לצמצם את הסמכות של בית המשפט לעשות שימוש בעילת הסבירות, באמצעות חוק יסוד, בג"ץ פסל לראשונה חוק יסוד. הסיבות היו מגוונות. דעת הרוב גרסה כי יש עקרונות על דמוקרטיים שנמצאים מעל לחוקי היסוד, היה מי שהכיר ביכולת לעשות שינויים בהסכמה רחבה ומי שנתן למגילת העצמאות מעמד על חוקתי.
לכל העמדות בפסק דין הסבירות הייתה תוצאה אחת: לא ניתן לצמצם את היכולת של בית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית על סבירות. בהלכת דרעי-פנחסי, הסבירות נועדה להגן על "אמון הציבור". יש רק להניח כי במידה והחוק אכן יעבור, בית המשפט העליון לא יקבל את הכרעת הכנסת לשלול ממנו את היכולת לעשות שימוש בהלכת דרעי-פנחסי - ויורה על ביטולו של חוק יסוד נוסף.
התרעות פיקוד העורף