לפי כהנא, ישנן מספר אפשרויות: אם היועצת המשפטית תקבע כי תם ניגוד העניינים, שכן נקבע כי הוא חל רק למועד החקירה לפי פסיקת בג"ץ, אזי הפרקליטות תוכל לטפל בתיק בפיקוח בכירי הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה, והיא גם תוכל להגיש כתבי אישום בפרשה נגד מי מהמעורבים.
כהנא כתב במכתבו: "צוות החקירה שחקר את הפרשייה, סיים את פעולות החקירה ואולם, עד עתה לא מונה גורם חיצוני שאמור היה ללוות את החקירה ולפקח עליה, בעיקר בשל סוגיית ניגודי העניינים".
עוד הוסיף כהנא: "בפסק הדין בבג"ץ נקבע, כי ניגוד העניינים של בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, מתייחס אך 'לשלב הליווי והפיקוח על החקירה' עד שתוסר המניעה. גם בחוות דעתך בנושא זה נקבע כי ניגוד העניינים מתקיים 'כל עוד אין שינוי ביחס לתשתית העובדתית'. נוכח הממצאים שעלו בחקירה עד עתה, נראה כי יש מקום לקיים בחינה מחודשת של סוגיה זו".
כהנא ציין כי במסגרת החקירה נעצרו שני חשודים ונחקרו חמישה חשודים נוספים. בנוסף, נגבו עשרות עדויות מעורבים, בהם גורמים בצה"ל, פרקליטות המדינה ולשכת היועץ המשפטי לממשלה. החקירה העלתה כי גורמים בפרקליטות הצבאית היו מודעים לזהות המדליפים, אך קשרו קשר שתיקה בנושא.
לסיום, כהנא ציין כי נמצאה תשתית ראייתית כנגד מספר בעלי תפקידים במעגל הפרקליטות הצבאית, אך לא נמצאה תשתית ראייתית למעורבות של גורמים ממעגלים אחרים. "לאור האמור, נראה כי לעת הזו ניתן לבחון מחדש את סוגיית ניגוד העניינים על מנת לאפשר את העברת חומרי החקירה לגורם מוסמך, שיבחן את הממצאים וינחה ביחס להמשך הטיפול בתיק, לרבות השלמות חקירה במידת הצורך", כתב כהנא.
התרעות פיקוד העורף