בתגובה נכתב כי לפי נתוני הנהלת בתי המשפט ומכתבים של שבעה נשיאי בתי משפט, שיתוק הוועדה לבחירת שופטים והמחסור בשופטים גורמים לפגיעה ישירה בציבור המתדיינים.
עוד נכתב כי "שר המשפטים פועל בניגוד לחוק ופוגע בציבור, כאשר הוא מונע בחירת שופטים לבתי המשפט השלום והמחוזי למעלה משנה, למרות העומס החריג על מערכת המשפט בישראל".
לדברי בהרב מיארה, הנפגעים הישירים משיתוק הוועדה לבחירת שופטים ומהמחסור המאסיבי בשופטים הם ציבור המתדיינים, שכן השיתוק מוביל לעיכוב כבד בקביעת דיונים, לדחיית הליכים, להאטה ניכרת במתן החלטות, ולהצטברות של אלפי תיקים 'הממתינים על המדף'".
היועמ"שית הגדירה את העתירה ככזו ה"עוסקת במצב שבו שר המשפטים אינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים לבחירת מועמדים לערכאות השונות במשך זמן ממושך, באופן המקנה לו וליתר חברי הקואליציה בוועדה זכות "וטו" על מינוי שופטים לערכאות השלום והמחוזי, וזאת חרף מחסור מאסיבי בשופטים ופגיעה קשה ונמשכת בתפקוד מערכת בתי המשפט ובאינטרס הציבור ובעלי הדין".
"נכון לעת הזו, כ-44 תקני שפיטה פנויים וממתינים לאיוש בערכאות השונות, ועד לסוף שנת 2026 צפויים להתפנות עוד 21 תקני שפיטה נוספים. בסך הכל, כ-65 תקני שפיטה פנויים או צפויים להתפנות עד לסוף שנת 2026. כמו כן, נוכח העומס הכבד בו נתונה מערכת בתי המשפט, במסגרת סיכום תקציבי לשנת 2025 נוספו 16 תקני שיפוט חדשים, ובמסגרת דיוני תקציב 2026 עתידים להתווסף 19 תקני שיפוט נוספים; כך שבסך הכל מדובר ב-35 תקני שיפוט חדשים", עדכנה היועמ"שית את השופטים.
לדבריה, "ככל שהוועדה תתכנס בפרק הזמן הקרוב, באפשרותה לבחור כ-65 שופטים ורשמים בהתאם לתקנים הקיימים, וככל שיאושרו כאמור התקנים שהתקבלו במסגרת תקציב 2025, ואלו שעתידים להתווסף במסגרת תקציב 2026, תוכל הוועדה לבחור כמאה שופטים ורשמים חדשים. זאת, מבלי להתחשב ב"שרשור" תקנים - קרי, תקנים שמתפנים כאשר גורם שיפוטי מתמנה לתפקיד שיפוטי אחר במערכת. כעולה ממכתב חטיבת השופטים, בהתחשב ב"שרשור" כאמור, מספר התקנים אשר נדרש איושם צפוי לעמוד על כ-150 תקני שופטים ורשמים בכלל המערכת, המהווים כ-15% מתקני השפיטה במערכת בתי המשפט".
לעמדת היועמ"שית, "אין מנוס מהתערבות שיפוטית" בהחלטת שר המשפטים שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, כאשר לדבריה "על חברי הוועדה לפעול בשקידה ובמהירות ראויה לקידום הליך בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון". עמדת היועצת באה על רקע כך שהחל מהכנסת הבאה, מינוי שופטים לבית המשפט העליון יהיה בהסכמות בין קואליציה ואופוזיציה, ללא חברי לשכת עורכי הדין וללא זכות הווטו הקיימת של השופטים כעת. משמעות מינוי ארבעת השופטים החסרים בעליון, בעת הזאת או בכנסת הבאה, הינה בעלת משמעות קריטית לעתידו של בית המשפט העליון.
שר המשפטים יריב לוין השיב מצידו: "בתקופת כהונתי במשרד המשפטים מונה מספר עצום של כ-200 שופטים, תוך שביוזמתי נוספו תקנים רבים חדשים. זאת, לצד ביצוע מהלכים נוספים לייעול ההליך המשפטי ולהקלה על הציבור. טענותיה של עו"ד בהרב מיארה שקריות. מזה תקופה ארוכה אני פועל על מנת להביא להסכמות שיאפשרו מינוי שופטים, כפי שנעשה בהצלחה מאז תחילת הכהונה. זאת, באופן שלא ייעשו מינויים במחטף, אלא בהסכמות רחבות".
עוד טען כי "במקום להתעלות לגודל השעה, בוחרים חלק מחברי הוועדה לסרב לכל פשרה, ומטילים וטו על מינויים ראויים דוגמת ד"ר בקשי וד"ר ביטון, הן לבית המשפט העליון והן לערכאות אחרות. אמשיך לעמוד על כך שמינויים ייעשו באופן מגוון וללא פסילת מועמדים ראויים בגלל הרקע השונה ממנו הם מגיעים".
התרעות פיקוד העורף