עד כניסת החוק לתוקף, נהג שקיבל דוח תנועה היה רשאי לבקש להישפט בבית המשפט לתעבורה. במסגרת ההליך הפלילי ניתן היה לזמן שוטרים לעדות, לחקור עדים ומומחים, ולהעלות טענות ראייתיות ומשפטיות. ההליך התנהל לפי כללי הדין הפלילי, והחלטות ניתנו בידי שופטים.
החוק נקבע ליישום בשני שלבים. בשלב הראשון מועברות למסלול המינהלי עבירות שקנסן עד 500 שקלים. בשלב השני, מורחבת הסמכות גם לעבירות שהקנס בגינן נע בין 750 ל-1,500 שקלים ו-18 נקודות. עבירות תעבורה חמורות, ובהן נהיגה בשכרות, מהירות קיצונית ותאונות דרכים, ממשיכות להתברר במסלול הפלילי בבית המשפט לתעבורה, ללא שינוי.
לצד שינוי מסלול הדיון, שיטת צבירת נקודות החובה נותרת, בשלב זה, ללא שינוי מהותי. עם זאת, קיימת מחלוקת בין משרד המשפטים למשרד התחבורה בנוגע להסדרת רישום נקודות בעבירות שיועברו למסלול המינהלי. לפי הודעות הרשויות, בתקופה הראשונה ייתכן שחלק מהדוחות בסכומים הנמוכים יינתנו ללא רישום נקודות, עד לאישור התקנות הרלוונטיות.
מרכיב נוסף ברפורמה נוגע לנהגים חוזרים. לפי החוק, נהג שיבצע שלוש הפרות או עבירות תעבורה בתוך תקופה של שלוש שנים, למעט עבירות חניה, יחויב בכפל קנס על ההפרה הרביעית. הרישום יתבצע במרשם ארצי, כך שכל ההפרות ייספרו במצטבר, ללא תלות במקום ביצוען.
ההליך המינהלי שונה מההליך הפלילי גם מבחינת כללי הדיון. במסגרת המסלול החדש, אין זימון אוטומטי של עדים, שוטרים או מומחים, והדיון מתבסס בעיקר על החומר הכתוב והמסמכים המוגשים. האפשרות לחקירה נגדית ולהבאת ראיות חיצוניות מצומצמת יותר לעומת ההליך בבית המשפט.
לפי עמדת משרדי הממשלה שהובילו את הרפורמה, מטרת המהלך היא להפחית עומסים מבתי המשפט לתעבורה, לקצר את משך הטיפול בדוחות, ולייעל את מערך האכיפה. הרשויות טוענות כי המעבר למסלול מינהלי מאפשר טיפול מהיר וזול יותר במספר גדול של תיקים, נוכח העלייה בהיקף האכיפה והשימוש באמצעים טכנולוגיים.
במקביל, גורמים שונים מצביעים על כך שהמעבר להליך מינהלי משנה את אופן מימוש זכות הערעור והבירור המשפטי. בעוד שבעבר ההליך התנהל במסגרת מערכת משפטית פלילית מלאה, כעת הוא מתבצע במסגרת מערכת מינהלית, דיגיטלית ומרוכזת יותר. המשמעות היא שינוי באופי הדיון, בסמכויות הדיין ובכלי הביקורת העומדים לרשות הנהג.
הרפורמה חלה בעיקר על עבירות תנועה קלות, ובהן שימוש בטלפון בזמן נהיגה, עבירות מהירות ברף נמוך ועבירות נוספות שהוגדרו כברירת משפט. עבירות חמורות נותרו מחוץ למסלול המינהלי, וממשיכות להתברר בבתי המשפט לתעבורה.
בסיכומו של דבר, החוק יוצר הבחנה חדשה בין עבירות תנועה קלות לחמורות, ומעביר חלק משמעותי מהטיפול בעבירות הקלות מהמערכת הפלילית למערכת מינהלית. השינוי משפיע על אופן הגשת הערר, על אופי הדיון ועל סמכויות הגורמים הדנים בתיקים, ומטרתו המוצהרת היא ייעול ההליך והפחתת העומס על בתי המשפט. בפועל, נהגים ישלמו יותר קנסות ויהיה קשה יותר להוכיח בבית הדין טעויות בדוחות מה שיביא לפגיעה בציבור הנהגים הישראלי.
התרעות פיקוד העורף