העסקה שלא קרתה
על פי התביעה, ביולי 2023, Wiz הצהירה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי ראפטט בעשרות מיליוני דולרים. אולם, ככל שהתברר מאוחר יותר, לא בוצעה רכישה אמיתית של מניות או קניין רוחני. המייסדים, גל שרף ורועי ירחי, טענו כי הפרסומים היו ניסיון להציג את סגירת ראפטט כהצלחה, אך מסתבר כי לא הייתה רכישה של החברה עצמה.
במקום זאת, התנהלה עסקה בה שילמה Wiz תמורה בשווי של כ-15 מיליון דולר (במענקי חתימה ואופציות) למייסדי ראפטט, שהצטרפו כצוות אורגני לחברה, ומאוחר יותר פיתחו את מוצר Wiz Code, תוך הצגת מצג שווא שהמוצר מבוסס על רכישת טכנולוגיית ראפטט.
לאחר שהמייסדים עברו ל-Wiz, בעודם מכהנים כדירקטורים בראפטט, החברה הגישה בקשת פטנט בארה"ב על טכנולוגיה שפותחה בראפטט. הפטנט היה בנוגע לטכנולוגיה שפותחה על ידי המייסדים של ראפטט, אשר התחייבו לא להתחרות בה. את בקשת הפטנט פרסמה Wiz לציבור רק בנובמבר 2025, זמן רב לאחר שהטכנולוגיה הייתה כבר בשימוש.
השמדת ראיות ושקרים
המסר העולה מהתביעה הוא כי אם ההתנהלות המתוארת אכן תאושר, היא עשויה לשנות את האופן שבו חברות טכנולוגיה יפעלו בעתיד. אם חברות יוכלו להעביר אליהן צוותים טכנולוגיים בלי לפצות את המשקיעים, הדבר עלול לפגוע בתמריץ להשקיע בסטארטאפים.
עוד נטען כי Wiz נהגה במסע יחסי ציבור מוצלח, הציגה את ה"רכישה" של ראפטט כהצלחה וביקרה את חברות אחרות על כך שרוכשות טכנולוגיות "as-is". למעשה, זו הייתה עסקתם הראשונה של Wiz, והשקת Wiz Code הפכה אותו לאחד מהמוצרים הדגל של החברה, למרות שאין קשר אמיתי לעסקה שנוהלה עם ראפטט.
הפרסומים והשלכותיהם
פרסומים בתקשורת ציינו כי Wiz רכשה את ראפטט בסכום של 50 מיליון דולר. טענות אלו הובילו את החברה לאי-סדרים עם משקיעים פוטנציאליים, אשר ביטלו את עסקאותיהם לאחר שנודע להם על שקרי הרכישה. מייסדי Wiz התהדרו בכך ששילבו את טכנולוגיית ראפטט במוצרים החדשים של החברה, אך ההצהרות הללו היו חלק ממהלך לא חוקי שנעשה מאחורי הקלעים.
ראפטט תובעת כיום את Wiz, מייסדיה ומנהליה בטענה להפרת חוזה, גזל סודות מסחריים, פגיעות במוניטין של החברה ופרסומים כוזבים. החברה דורשת לא רק פיצוי כספי בסך 200 מיליון ש"ח, אלא גם את מניעת השימוש בטכנולוגיה ובמוצר Wiz Code, שנוצרו על בסיס פיתוחים שלה.
אם יוכח כי ההתנהלות של Wiz הייתה חלק מהתנהלות פסולה שגזלה טכנולוגיות משניות וצבירות נכסים, הדבר עשוי להטיל צל כבד על תעשיית הסייבר הישראלית. תעשייה זו עומדת בפני סכנה כיוון שבזמן שאירועים כאלו משתחפים מאחורי מסך של שקרים ותחבולות, יש חשש למינימום השקעות בעתיד - כך על פי הטענה בתביעה.
התרעות פיקוד העורף